לא זמן רב הכרתיו, אך במשך פגישותי הספורות עמו יכולתי להבחין באליעזר תכונות מספר שציינו אותו : המחשבה, הרצינות והרצון.
בניגוד לרבים מבינינו, היה הוא ניגש לכל בעיה שהתעוררה בכובד ראש, ביסודיות ובכנות. אם היתה זו בעיה חברתית, אם התעוררה שאלה דתית ואם המדובר היה בנושא צבאי. המשוחח עמו היה מוצא לפניו חבר מקשיב ומיעץ כאהד. דבריו ההגיוניים והכנים היו עשויים להשפיע על רבים.
זוכר אני כרגע מקרה אחד בו נאלצנו, החיילים הדתיים, להמרות את רצון המפקדים ולא לנסוע בשבת. מקרה לא נעים היה זה, אך בעיקר אליעזר הוא שהצליח לשכנע את הקצינים שיאותו לנו. מכל הפלוגה נשארנו רק אנו על עומדנו, כשאליעזר ערב למפקד הפלוגה שנגיע במוצ"ש אל יתר חברי הפלוגה.
בחיצוניותו לא בלט. נמוד קומה היה ואף צנום במקצת, אך בכל מבחן גופני עמד הוא בכבוד. כוח רצונו, הוא שעמד לו.
בהמשך בדרך בה הלך אליעזר ז"ל, אנו מנסים להחיותו בלבנו. דרכך, אליעזר,
תהיה זכורה לנו תמיד כדרך המחשבה, הרצינות והרצון.
זאב ו.