כ"ז בכסלו תשט"ז 11/12.12.1955
מבצע: "עלי זית"
הרקע: התנכלויות סוריות רצופות לריבונות הישראלית בצפון מזרח הכנרת ולחופש הדייג. ירי על סירות דייגים וסירות משמר החופים
התגובה ומהלכי הקרב:
כוח האוייב, שמנה קרוב למאתיים איש, נמצא בארבע מוצבים עיקריים: קורסי, כפר עקב, מוצב הגבול ומוצב השפך.
שתי מחלקות הנח"ל, חסרות נסיון קרבי, שסופחו אל הצנחנים עתירי הנסיון בכיבוש מוצב השפך ובית-הבק, בזרוע הצפונית, נועדו לכבוש את בית-הבק ולפוצצו.
הגיזרה חולקה לשלושה שטחי פעילות. הגיזרה הצפונית הכילה את מוצב השפך ובית בק, הגיזרה הדרומית את נוקייב, את מוצה הגבול וקורסי, והגיזרה המרכזית הכילה את כפר עקייב. אחת הבעיות שעמדו בפני הכוח היא הזימון. המגמה היתה לתקוף בבת אחת את כול המוצבים, אבל אריק לא רצה להפר את דממת האלחוט לפני שעת השין. על כן היה הכרח לקבוע שעת שין אחידה ולתת לכוחות זמן כדי שיגיעו למקום פעולתם בעוד מועד. הפעולה התבססה על מסע התקרבות וחדירה שקטים לחלוטין ונסיון להסתערות בהפתעה מלאה, תוך גישה שקטה עד הגדרות ואפילו לתוך התעלות. כוח א' בפיקוד דוידי, היה מורכב מפלוגה בפיקודו של רפול, פלוגה בפיקודו של אלישע וכוח עתודה בפיקודו של מרסל. משימות הכוח היו: כיבושו של מוצב השפך, ובית בק, השמדתם או שבייתם של חיילי האוייב, פיצוץ בית הבק וכול מיתקן או כלי בעל ערך צבאי לאוייב. כוח ב' בפיקודו של מאיר רצון, היה מורכב מלוחמי הסיירת וכן מסגל פלוגת טירונים בפיקודו של לוי. משימת הכוח היתה: להשתלט על חמשת מוצבי קרוסי. כוח ג' בפיקודו של נתן, היה מורכב מחיילי גבעתי. משימתו היתה לכבוש את מוצב הגבול ליד נוקייב. כוח ד' בפיקודו של גוליבר, היה מורכב מחיילי פלוגה ד'. משימתו של כוח זה היתה לכבוש את מוצב עקייב. כוח ה' בפיקודו של בירו, נצטווה לחסום את הדרך סקופיה קורסי לתגבורת. כוח ו' בפיקודו של יאיר תל צור, נצטווה להשתלט על נוקייב ואחרי כן לשמש כוח עתודה ולעזור באיסוף נפגעים, שבויים ושלל. שעת השין 10 בלילה. סיומה המשוער של הפעולה נקבע לאחת ושלושים בבוקר. למבצע הוצבו כוחות סיוע אלטלריים שהכילו סוללות 120 מ"מ, 9 תותחי 25 ליטראות. חיל האוויר יעזור בסיור ויעמוד בכוננות כדי לחלץ הכוח במקרה הצורך. בשעת ערב עזבו חיילי פלוגה ד בפיקודו של גוליבר ומטה הפעולה את המושבה כינרת והתקדמו לעבר מזרח כינרת. הצפיפות היתה רבה, עלו על הרכב טרמפיסטים רבים. גוליבר הוביל את השיירה בול אל השטח המתוכנן בלי שהכוחות התגלו על ידי הסורים. בשעה 9 הגיעו הלוחמים לשטח. מיד התארגן מטה הפעולה והקים את מוצב המטה. הלוחמים הלכו לעבר כפר עקייב. גוליבר אף שהיה "ירוק" בצנחנים ולא ערך עימם סיורים באיזור, הוביל את הפלוגה בגלותו חוש התמצאות נדיר. היה על הצנחנים לנוע כמה מאות מטרים בלבד, אך אדמת הטרשים והאפלה הכבדה הכבידו על ההליכה. שבע דקות לפני שעת השין הגיעו כול הכוחות אל יעדיהם והחלו לחתוך בשקט את הגדרות. מאיר ואנשי לוי עלו על המוצב המרכזי ועל עמדות התותחים שלו. לאחר שחתכו את הגדרות, הגיע למקום פטרול סורי, שלא הבחין בחיילים הישראלים ופנה לשער. מאיר תכנן את חיסולם של אנשי השער והפטרול ואז נפלט כדור מאחורי גבו, שחישמל את הרי גולן כולם. בשל פליטת הכדור הוחלט להקדים את שעת השין בחמש דקות. הכוח נמצא אז במרחק מטרים ספורים בלבד מהיעד. לפתע הבחינו הלוחמים בערבי יוצא החוצה כשבידו פנס כיס דולק, קורא לעומת הצנחנים: "מין הדא?". אותה שעה הגיעו לאוזניו של גוליבר יריות וקול נפץ מכיוון מוצבי קרוסי. גוליבר נתן את האות - צעק "אחרי" והסתער במהירות אל תוככי הכפר כשמטחי יריות משני הכיוונים מנסרים בחלל. לפתע נשמע צעקה "טיבי, תפוס פיקוד, תאמרו לטיבי לתפוס פיקוד". רימון שהושלך על ידי לוחם ערבי, היחיד שהושלך לאורך פעולה זו הדרדר במידרון חלף בין רגלי הלוחמים ונעצר על רגליו של גוליבר. הלוחם גבה הקומה וענק הנפש כרע תחתיו והפלוגה השלימה את המשימה בפיקודו של טיבי סגנו. בשעה 10:15 הסתיים הקרב והוחל בריכוז פצועים, שבויים ושלל. בחצות לילה פוצץ הכפר. אחרי כן נסוג הכוח.
אבדותינו: 8 הרוגים ו-19 פצועים. 2 לוחמים צויינו לשבח
לסורים: 54 הרוגים וכ-35 פצועים