סג"מ צור גולן ז"ל

הורים אהובים / מכתב, 14.2.88
יום ראשון 14.2.88

הורים אהובים

כמו שהבטחתי, אשתדל לכתוב יותר והנה כבר מכתב נוסף. היום כבר יום ראשון והחופש שלי עומד להסתיים.
בשבת שעברה סיימנו את הטירונות. לא היה כל טקס ואף לא ציון רשמי. כל הפלוגה אף נשארה שבת במחנה לשמירות. ביום ראשון בערב עלינו על האוטובוסים ונסענו לבסיס החדש, שהוא הבסיס של גדוד 50. פלוגת בני המשקים העוברת אימון וקורס מכי"ם בגדוד, אמורה להוות את שלד הפיקוד שלו. האוירה שונה. מתייחסים אלינו כאל חיילים ולא כאל טירונים, ואנחנו גם אמורים להתנהג בהתאם. ביום שישי האחרון - לאחר שסיימנו מסע, היה טקס עם פצצות תאורה וזיקוקים. המ"פ דיבר עם הפלוגה והסביר שמאותו רגע מותר לקרוא לכל הסגל בשמות הפרטיים, מה שנקרא "שבירת הדיסטנס" בין הסגל לחיילים. אמנם לא בתוך יום נעשים חברים של המפקדים, אבל בטוח שהיחסים יתקרבו בגלל המציאות של האימון והפעילות ביחד.
למרות השעות המעטות שישנים והעבודה הרבה, ההרגשה היא לרוב טובה מאד. לומדים המון דברים חדשים בקצב מדהים, וככל שיודעים יותר - מרגישים יותר IN בכל העסק. כמו כן אפשר לאמר שאני נעשה פחות "ירוק", פחות חדש בכל המערכת, וגם זו הרגשה טובה.

אוהב אותכם
צור