"תנופה ענקית קיבלה התנועה הודות לשליח, המכונה "רמי" - פרופסור מיכאל קונפנו מבית - קשת. (אז לא ידענו מאין הוא בא). מיכאל, שהיה אז בחור צעיר, היה פעיל בצורה יוצאת מן הכלל, לו נשאר שנה נוספת - כל התנועה היתה שונה.
הוא שימש לנו דוגמא אישית, התלבשנו כמוהו, וגם תפיסת עולמנו השתנתה. היתה לו חשיבה בריאה ופתוחה. הוא הפך את מושג התנועה למושג רחב ומגוון. הוא אירגן מפגשים עם סניפי התנועה השונים, לקח אותנו לטיולים, יצר קבוצת כדורגל - בכל סניף הקים נבחרת. היתה נבחרת כדורגל של התנועות והיו בה חברים ממקנס, מפאס וממקומות נוספים, היתה התמודדות עם קבוצות אחרות וזה נתן הרגשה של תנועה חזקה וגדולה. כמובן, זה הביא לגידול מספרי של התנועה. לצערי, שליח זה נחשד ע"י המשטרה כסוכן המפלגה הקומוניסטית הטוניסאית, והוא נאלץ להפסיק את שליחותו ולעזוב.
מאוחר יותר הגיע השליח המחליף - יוסי בוסו מקיבוץ יראון. בנתיים ב-1952 נערך הסמינר השישי של התנועה ב-MOMBARDON. היה זה סמינר מוצלח מאוד. היה בו גיבוש חברתי בלתי רגיל בין החברים מאלג'יריה, טוניסיה, מרוקו וצרפת. נדמה שזאת הסיבה, אולי, שהוחלט, כי הגרעין הבא שיגיע, יהיה גרעין כל תנועתי, כלומר - מכל הארצות. היה זה, לדעתי, נסיון טוב לתנועה, כי זכורים הוויכוחים, שהיו לפני כן בין הצרפתים לאלג'יראים. לכן, חשובה התרומה החברתית, שתרם סמינר זה לתנועה.
יש לציין, שלחברי הגרעין היו בעיות עם ההורים בנושא העליה. היו הורים ששיתפו פעולה כי התנועה היתה מוכרת וידועה בקהילה. הם ראו בעלית בניהם גשר לעלייתם הם, ולכן הבינו שצריך לאפשר זאת. לעומתם היו הורים שהיו חייבים לשכנע אותם במשך זמן רב, והיו הורים שסרבו ובניהם ברחו מהבית. ברור, שלבנות היה קשה יותר, כי ההורים חששו יותר לגורל הבת.