... זכורני בעודנו שנינו בגן, זאטוטים זבי חוטם, היכה אחד מילדי הגן את חברו של יוסי. יוסי לא חיכה הרבה ובאגרוף קמוץ היכה באותו ילד. עוד בצהרי אותו יום "חכה" לו את המוכה בפתח הגן. את פניו הקפוצים וידיו הקמוצות בספגו את המכות לא אשכח. יוסי לא פצה פה... ודומה שקפיצת פה זו חזרה משך כל חייו... או מקרה נוסף; היינו אז בחנועה, ישובים כרגיל על ארבעה ספסלים בקן ו...מפטפטים, לפתע הטינו אוזן להערה של יוסי שנחשב לשתקן ונחבא אל הכלים, מאותו יום החלו לעקוב אחרי הערותיו שנאמרו במין שקט ותמימות ולהתגלגל מצחוק...
הגבותיו הישירות, הנקיות כל כך מהשפעה ומעצורים היו כה נכונות, כה קולעות, שהיינו לעתים מביטים אחד בשני בפנים מחייכות ו...פורצים שוב בצחוק בריא...
...היה בריא ברוחו כשם שהיה בריא בגופו, לא התימר להשיג מה שלא יכול היה להשיג ושנא בכלל התימרויות או בלשון החברה "שויץ", זכורני, ערב, במשק האזינו החברה לתקליטים-מוזיקה קלסית יוסי לא הלך עם החברה, שאלתי אותו מדוע איננו הולך עם בולם ובתנועת יד אופינית לו הסביר שאינו דומה לכל אותם המנסים להעמיד פני נהנים בעוד שלמעשה הם משתעממים...
בלורי
היה בו המיוחד שקשה להגדירו, עטוף בשלוה ובשקט אופיני, שקרבוהו מאד אל החברה. אהוב היה על כולם. מעולם אל ראיתיו מתפרץ, יוצא מגדרו. תמיד נשאר שלו. נהגנו לכנותו - "האדיש", אך המילה "אדיש" אין משמעותה אי-אכפתיות מן הסוג הלילי, החברה אהבו את ה"אדישות" הזו, המיוחדת ומלאה הומור ועקיצות שנונות וקולעות. גם כשהציג את כשרון המשחק הנפלא שהיה בו ונכנס לתוך התלהבות, נשתמרה בו הבעת התמימות ושקט הנפשי שהיו כה אופינים לו.
בשכונה היה הספורטאי הטוב ביותר. בכל משחקי - השכונה היה זה יוסי שהביא את הנצחון לקבוצה.
...יוסי התגלה באותו ערב כאשר נערכה מסיבת הסיום לפני היציאה לנח"ל. היה נפלא כשעמד עם החצוצרה "המדומה". תנועותיו והבעות הפנים גילו את כל הצפון בו, את התוסס, הבוער, ההתלהבות העצומה ומלוא-החיים...
רמה