כתב עליו מפקד יחידתו: "זאביק, אותו נער אשר את פגישתנו הראשונה ערכנו בצבא, היה תמיד הנער בעל הרוח התוססת, אשר לעולם לא נח ולא שקט, בהציבו לעצמו אתגרים ובהגיעו אליהם. הוא שאף ליותר. זאביק התחיל ביחידתנו כחייל וסיים את המחזור בהצטיינות והפך להיות מפקד-כיתה מצטיין. כמרכז גרעין יכול היה זאביק בסוף המחזור לשוב יחד עם בני הגרעין לאתגר שהציב לו בראשית דרכו - התיישבות בקיבוץ כרם-שלום, אולם לפני הגשימו בכרם-שלום החליט זאביק שאת שירותו הצבאי יתרום בפיקוד בצה"ל. אפייני לזאביק שלא הסתפק בפיקוד של כיתה ושאף להיות קצין ביחידה. בטוחני שאם היה ממשיך בדרך שבה החליט ללכת ודאי היה הוא ביחידתנו קצין מעולה".