רב"ט אריה לוי ז"ל

פעולת הצבחה
"ז בחשוון תשט"ז 2/3.11.1955

מבצע: "הר-געש"

הרקע: עקירת עמודי הגבול על ידי המצרים באזור ניצנה וחדירה לשטח המפורז ולשטח ישראל. באזור הזה הקימו המצרים מוצב גדודי וסרבו לדרישת האו"ם לפנותו


התגובה ומהלכי הקרב:

מוצבי הצבחה, ששלטו על צואר-בקבוק טופוגראפי ועל דרך סוג ב' מדרום לניצנה. היה בהם גדוד מצרי, מרגמות כבדות ויחידות-סיוע. שתי פלוגות אחרות החזיקו במוצבי ראס-סירם, מצפון-מערב לצבחה. מבחינה טאקטית חולק השטח ל-3 גושים: גוש הר-עזוז ושלוחותיו היורדות צפונה אל מוצב שצה"ל כינה אותו "רבקה"; ג'בל צבחה, שבינו ובין הר-עזוז גיא עמוק והוא מתנשא מעל לאוכף שבו עובר כביש ניצנה-קציימה; גבעות ג'בל אל-עמר, נמוכות וחרוצות ערוצי נחלים רבים. הן סוגרות על ואדי-סירם. הגבעות סלעיות, לכן היו ביצורי המצרים עשויים סוללות שפוכות. השטח גלוי ואינו מאפשר מסתור.
נקבע שפלוגה בפיקודו של רפאל איתן תכבוש את "לילי"; קורס מ"כים של נח"ל, בפיקודו של צבי לבנון, יכבוש את "טובה"; הסיירת של מאיר הר-ציון תכבוש את צבחה הגדולה; פלוגת-טירונים בפיקוד משה עפרון תשמש עתודה להר-ציון ותסייע לכיבוש "לילי; כוח חסימה בפיקודו של טיבי יחסוך לכיוון קציימה; מחלקת ג'יפים ומחלקת מקלעים בינוניים בפיקודו של לוי חופש, שתי יחידות מילואים של הצנחנים יהיו עתודה; אנשי "גולני" בפיקוד קלמן מגן יכבשו את מוצבי ואדי סירם, "רבקה" ו"תמר". קשיים בגילוי "לילי" שיבשו את תכנית ההתקפה על מוצב זה ויצרו מצב של נחיתות לכוח התוקף.
כוח החסימה הבחין ב-6 טנקים מצריים שנעו מכיוון קציימה. ניתן להם להתקרב ואז הופעלו מטעני-חבלה בציר-התנועה שלהם. על הטנקים נורתה אש נ"ט. הטנקים פתחו באש מכל הכלים, ללא אבחנה, ואילצו את כוח החסימה לנתק מגע ולסגת. ג'יפים פינו את נפגעי צה"ל והג'יפים של לוי חופש החליפו את כוח-החסימה עד לנסיגה.


אבדותינו: 7 הרוגים ו-25 פצועים. 3 לוחמים צויינו לשבח

למצרים: 30 הרוגים וכ-50 פצועים