טר"ש דני צור ז"ל

דן, האמנם לא תחזור יותר?
הרי הלכת והבטחת לחזור אתה כך ישן שינה חזקה וטובה, אתה משוט רחוק וזהו מלח דן שאיננו תופשים את הנצח שבמוחך. על שאיננו מסוגלים לקלוט את הוצאות האיומה בהליכתך מעמנו.
והלב מסרב להאמין.
מנסים אנו לקבץ את מעט הזיכרונות שנותרו ואנו נזכרים בחיי חברה משותפים. ערבי תרבות שארגנית תורנית של מסיבות וחגים שתכננת ולא נתן לך להגשימה. נזכרת אני בציונים חברתית ובשיחות סתם… הספריה הגדולה שהשארת מזבח נאה על קברך הדומם. ובבואה נצחים לדמותך שהלכה בלי שוב. חברות אהבה גדולה זו שנקטעה בעצם ימי פריחתה, והפצע שנשאר במקומה הוא גדול מהגליד אי פעם… תמונתך עניים שחורות ועצובות, ראש מתולתל שפתיים מתפשקות בחיוך מריר… דן.
נאחזים אנו בכל אותם הפרטים כדי להמשיך את קיומם האנושי בתוכנו אנחנו נוצרים את זכרננו חייך. כי בלבנו אתה עוד חי. עוד לא שקעת את שלמתות הנצח ולא נתן לך לשקוע בתוכה ביננו אתה ממשיך לחיות דן. אתה ישן שנה שלוה וגדולה.

יעל