חיוך רחב, שמחת חיים. כשאני נזכר בעמון רואה אני לפני את חיובו העליז. גבהו מעל לבנוני, רחב כתפים ושחרחר, זוהי דמותו. כמו כל האנשים החזקים היה אדם שקט וסבלני ולא ראיתיו רוגז. במסגרת הקורס היה חניך טוב אשר הראה רצון ויכולת ללמוד. כאשר הגיע לקורס ונשאל אם מרצונו החופשי הגיע נהג בפשטות העיקר שאני נמצא כאן, יודע את המשימה אשר הוטלה עלי ע"י הגרעין.
זו היתה גישתו לחיים אין זה חשוב כלל אם אני רוצה לעשות משהו או לא, אך ברגע שעלי לבצע זאת אבצע בשלמות.
בעת היותנו בקוים, גילה עימון יוזמה רבה ויכולת ביצוע ושמש לעתים תכופות בסמ"כ. בקרב על הסבחה נפל קרבן לחיה המצרית.
עמון! התקופה בה "רחם" היה הקו המנחה לנו עברה. היום מנהיגנו הוא "נקש" העת בה היה היהודי מבקש סליחה מהאיש המכהו עברה. היום סיסמתנו היא ראש מורם וקדימה.
החלל שנשאר במקומך לא ימולא בנקל. כדוגמתך תמיד חיה וקיימת בינינו חבריך לנשק.
סג"מ צ.