סגן שבתאי פלאצ'י זכה בכבוד גדול. היה זה בתקופה שבה השתוללו כנופיות הפדאינים בדרום. סגן פאלצ'י היה מפקד מארב שחסם את אחת הדרכים המובילות לגבול ירדן. יחידת פדאיון נסתה לברוח בדרך זו, המארב השמיד את הכנופיה כולה, הרג ארבעה מאנשיה, פצע ותפש שניים אחרים.
סגן פאלצ'י זכה להתפרסם. הסיפור היה קצר וצנוע - "אני צעיר", ואין לי הרבה מה לספר על עצמי" - אמר הסגן בן ה-21.
בן 13 היה שבתאי כשעלה לארץ עם שלושת אחיו מתורכיה. בתורכיה, בעיר בורסה, נשארו רק ההורים. שבתאי היה הצעיר באחים. כל אחד מהם פנה והלך לדרכו. הגדולים נשאו נשים, עבדו והתבססו; האחות הגדולה נשאה אף היא, נשארה לגור במעברה ליד יפו.
שבתאי נשלח לכפר הנוער שבבן שמן, למד במוסד של עלית הנוער. כשהגיע למוסד לא ידע מלה עברית, מעולם לא למד לפני זה את המקצועות הנלמדים בארץ, כמו תנ"ך וידיעת הארץ.
אולם שבתאי לא היה ביישן. הנער הבריא והחברותי גלה רצון יוצא מהכלל להצטיין. לא היה זה משנה במה. אם היה זה בספורט הוא היה מוכרח להיות הראשון. אם שחקו כדורגל היה זה הוא שהבקיע את כל השערים. ואם ערכה החברה תחרות תחפושות בפורים מובן מאליו ששבתאי זכה בפרס.
גם בלמודים רצה תמיד להיות הראשון. הוא הצלח. תעודת הגמר שלו היתה מיוחדת במינה במחזורו, שכלל מספר לא מועט של צברים. לאחר שנתיים של שהיה בארץ זכה לציון "טוב מאוד" בכל המקצועות, כולל דקדוק עברי להוציא חשבון, במקצוע זה היה ציונו "מספיק" בלבד.
אותה תקופה גם עבר קורס מפקדי כתות בגד"נע, שימש כמדריך גד"נע בכפר הנוער. אחותו רצתה לקחת אותו אליה, אל החדר היחיד שבצריף המעברה. אולם בגיל 15 החליט שבתאי להיות דייג, להצטרף בבוא הזמן לקיבוץ דייגים.
לשם כך נכנס לבי"ס לדיג של משרד החקלאות במכמורת. שלוש שנים למד את מקצועות הדיג, השתלם במיוחד במכונאות, סיים את בית הספר בהצטיינות, כרגיל.
מבי"ס לדיג לא היתה הדרך רחוקה לגעין ימי בנוה-דם מאליו הצטרף שבתאי. תוך זמן קצר עבר קורס מכ"ים, זכה בתעודה מיוחדת כחניך מצטיין, המשיך בבי"הס לקציני חיל רגלים.
כאשר הגיעה תקופת שחרורו, פנתה אליו אחותו שוב שיעבור לגור עם משפחתה, יעבוד ויעזור להם לצאת מחיי המעברה. שבתאי החליט שאם לעבוד מוטב לעבוד בצבא. הוא נשאר בצבא הקבע, חסך את משכרתו. לפני שבועות מספר החלים להשתמש בכסף לשם העלאת הוריו שנשארו בתורכיה. הויזה כבר נשלחה וההורים עשו את כל ההכנות לשם עלייתם לארץ.
ביום אחד קבלה המשפחה בארץ שתי הודעות. האחת מתורכיה, בה הודיעו ההורים כי הם יגיעו ארצה באניה הראשונה שתפליג. ההודעה השני היתה מטעם הצבא. היא הודיעה כי סגן פלאצ'י שבתאי נהרג בקרבות סיני.