טוראי אליהו ליכטנשטיין ז"ל

הוא היה בן 19 וכבר אדם מושלם היודע את דרכו וחותר לקראתה בעקביות ובביטחה, הדרך הוליכה מירושלים, שם נולד, לתלמי מנשה, שם הקים אביו את משקו, לקיבוץ סעד אשר ב נגב.
כי אלו היו שתי אהבותיו הגדולות של אלי: האדמה ודתו.
בסעד קראו לו ה"פלאח" לא בזלזול, כי אם באהבה ובהערכה. מכל חברי גרעינו, היה הוא החקלאי המנוסה, העובד המסור ובכל אשר היו זקוקים לעובד חקלאי היו פונים למסדר העבודה ודורשים את אלי.
בצבא - באחד ממכתביו האחרונים הביתה כתב: "קשה בצבא לשמור על כל המצוות ואלי דווקא משום כך אני מדקדק בהן יותר..."
היתה בו מן שמחת חיים שקשה להאמין כי כדור יכול לקפדה, מסתובב היה, כשכובע שמוט ברישול על פדחתו, חיוך טוב מבצבץ בקצוות פיו, ואופטימיות ללא גבול".