את מורדי הכרתי זמן לא רב אך ידעתיו היטב. הוא היה בחור גלוי לב וראיתי בו לא רק חניך כי אם גם ידיד. שכן כל איש אשר הכירו היה לו לידיד. בשעורים גילה התעניינות רבה וכשיצטרך מדריך להדגים שלב בשיעוריו היה מורדי תמיד מוכן להתנדב.
כחייל לוחם ידעתיו יותר טוב. לרגל הפקידו היה בקורתי באופן מתמיד, התנהגותו היתה למופת, לא היתה עבודה קשה מדי בשבילו ולא היה תפקיד מסוכן מדי בעיניו. כל תפקיד אשר הוטל עליו היה קודש בשבילו ובוצע בשלמות ובכנות.
בקרב על הסבחה נפל מורדי קרבן לכדוריו של אויב שפל.
משנודע לחבריו שמורדי נפל, שרר שקט לרגע על המוצב, רגע של הזדעזעות ולאחר שהתגברו על רגשותיהם תוך קריאות נקם ושאגות, הסתערה המחלקה וכבשה את המוצב.
גם לאחר מותו שימש מורדי לדוגמא ודמות מופת לחבריו.
"ישראל אל דאגה לעתידך, כל עוד בניך מוכנים להשקות בדמם את השדה בו פורחת חרותך."
סג"מ צ.