הליכתו כחורש. שקט, בטוח, שתי רגליו על הקרקע. בדור מעוצבן תופעה נדירה. כאכר צמוד לאדמה. החורש שואב את כוחו מתוך התלם, משקלו הפנימי איתן גם בשעות משבר, בעיות השמים נפתרות במחזור הטבע.
בתלם יש חיוניות של דרך אשר מאלצת ללכת קדימה. אין לחזר, אין מעשי תעתועים. חיים לא ידע מה זה להתחמק, הוא משך בעול כאשר נדרש; זה עושים רבים. אך הוא משך בעול מבלי לחשב את זה כעול - וכאלה יש מעטים. מה שצריך לעשות היה מוכן לעשות מתוך הזדהות עם הפעולה.
בזה ערכו כמפקד, לא רצה לעשות רושם ולא עשה במיוחד רושם על אלה שלא הכירו אותו. אבל מעודף הבטחון שלו השפיע ברגעים הראשונים של מגע אתו גם בטחון עליך. נהג תמיד לאמר: "לא יכול לקרות שום דבר". והיה משוכנע תמיד שלא יקרה כלום. ופעל בגלל זה מתוך שלוה נפשית להפליא.
עוד דרך רבה לפנינו. אבד לנו חבר, שידענו שברגע קשה נוכל לסמוך עליו והוא משען לאחרים. נזכור את דמותו כדמות אכר לוחם ואח קרוב.
ראובן ר.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח