21 באוקטובר
ההתקדמות המהירה יצרה רושם שהגנת העיר מתפוררת, אך ההתקפה על תחנת הרכבת שלא על-פי התכנית נכשלה, וההתקדמות נעצרה. הוחלט לבצע התקפה מכיוון בלתי צפוי. פלוגה של הגדוד השביעי, בסיוע של פלוגת שיריוניות, תקפה מצפון-מערב, השתלטה על תחנת הרכבת והמשיכה לכיוון תחנת המשטרה, שנותרה מעוז התנגדות אחרון. שבוי מצרי נשלח פנימה עם דרישה להיכנע ועם אזהרה שאם לא ייכנעו - המשטרה תופגז. כעובר כמה דקות נכנע הכוח שהחזיק במשטרה.
בשעה 09.45 נפלה העיר כולה בידי צה"ל.
הגדוד התשיעי המשיך בתנועה דרומה, הגיע עם חשיכה לקמפ א-שריף, אך התקדמותו נעצרה.
באזור ‘טריז’ בית-חנון פינו המצרים משלטים והדבר איפשר לכוחות 'יפתח' לקדם כוחות למשלטים קדמיים יותר.
ליל 22 באוקטובר
בעקבות כיבוש באר-שבע התעורר חשש שהכוחות המצריים ינסו לפרוץ את המצור בפלוג'ה, כדי להתחבר עם כוחותיהם באזור מג'דל. הוחלט לנסות ולכבוש את משטרת עיראק-סויידאן ואת משלטי 'דרך בורמה' המצרית, על מנת להרחיב את רצועת השליטה ולאבטח את הדרך לנגב.
גדוד 51 'גבעתי' עשה ניסיון נוסף (שישי במספר!) לכבוש את המצודה, אך גם הפעם נכשלה הפעולה. גדוד 53 'גבעתי' תקף באותו זמן את משלטי 'דרך בורמה' המצרית. שתי פלוגות נועדו לתקוף ארבעה משלטים, אך בעקבות כישלון ההתקפה של הפלוגה הראשונה, הוחלט על נסיגה כללית.
22 באוקטובר
בשעות הבוקר החליט ראש-הממשלה להיענות לדרישת האו"ם ולהורות על הפסקת-אש, החל מהשעה 15.00.
בפועל, נמשכו קרבות מקומיים: כוחות של 'גבעתי' וחטיבה 8 (גדוד 'הפשיטה', בפיקודו של דוב צסיס) כבשו את הכפרים הערביים בית-ג’ברין ודוויימה ממזרח ל'כיס פלוג'ה', והרחיבו את השליטה סביב ה"כיס". בהמשך כבשה 'גבעתי' את תל לכיש, את הכפרים עג'ור וזכריה והשתלטה על הכביש מבית-ג’ברין להר-טוב.
החזקת ה’טריז’ ליד בית-חנון הוכיחה עצמה, כאשר המצרים נוכחו לדעת כי לא יוכלו להחזיק בשטח שמצפון ל’טריז’ והורו על פינוי הכוחות מאזור מג'דל, באמצעות הדרך העוקפת שהכשירו ליד הים.