עמוסים לעייפה, כשחלק מהפצועים שוכב על אלונקות מחוץ לזחלם, נעו הזחלמים מערבה. ליד מוצב צופין נתקלו במחסומים והואטה תנועתם. לפתע נפתחה עליהם אש תופת, שכיסתה את כל הכביש בברד עופרת. חיילים החלו להיפגע, נהגים איבדו את עשתונותיהם. אחדים הצליחו להבין שנפלו מן הפח אל הפחת. שני הזחלמים הראשונים הצליחו לחלוף את מסך האש, הזחלם השלישי נפגע, נהגו איבד את השליטה והוא התהפך. הזחלם הרביעי חלף על פניו וכן כל האחרים.
כשהגיע הזחלם הראשון לצומת קלקיליה, ירד ירמי אל הכביש וכיוון את התנועה כדי למנוע טעות, כמו שהיתה במסע לחסימה. משהגיע הזחל האחרון הודיע הנהג לירמי כי אחד הזחלמים נתקע במוצב. ירמי הודיע על כך ליצחק באלחוט. יצחק הורה להפנות את הזחלמים ולחזור. הדרך היתה צרה והיה קשה להפנות את הזחלמים לאחור. הורה יצחק לרב-סרן ברואייר לגשת לזחלם האחרון, להפנות אותו, לחזור לאחור ולהתקשר עם ירמי כדי לברר פרטים. ברואייר נטל מספר זחלמים ונע אתם. הוא נפגש עם ירמי, שנלוה אליו לחילוץ הזחלם הפגוע.
כשהגיעו לזחלם הפגוע, ירדו ירמי, ברואייר וחייל מהשריון, כדי לחבר זחלם זה לזחלם התקין. מאות כדורים נקשו סביבם. החיבור הראשון לא עלה יפה, והיה צורך לרדת שוב. בנסיון זה נפגע ירמי. חולצתו הלבנה האדימה והוא התמוטט. גם ברואייר נפגע. הנותרים הצליחו לחלץ את הזחלם, בו היו שני פצועים.
כשנתקע הזחלם, הצליחו אחדים מיושביו לעלות על זחלמים אחרים, אולם שמונה אחרים, שניים מהם פצועים, נשארו בלב המוצב הירדני. היו להם מרגמה 52 מ"מ, באזוקה ונשק אישי. ששת הבריאים זינקו אל תעלות המוצב, ירו לכל עבר בבאזוקה ובמרגמה, והצליחו לטהר קטעים גדולים של התעלה. אחרי כן עברו את הגדר המזרחית של המוצב, ובאיגוף גדול חזרו לאייל. את שני הפצועים חלצו חבריו של ירמי.