...נסענו לחיפה למשרד הגיוס, ואחרי סידורים אחדים הועברנו לבסיס. למחרת התחלנו ל"התחייל". מצב-הרוח מרומם והחברה מרוצים, בפרט שהצלחנו כולנו להיות במחלקה אחת ואנו גרים בחדר אחד. דבר חשוב הוא, שקיבלנו מפקד, בחור נחמד המתייחס אלינו יפה ואין לנו כל טענות נגדו... ישנו כאן "שקם" עם חדר-תרבות ועתונים יומיים, ככה שאפשר לנצל את הזמן גם בקריאה ולא להיות תלושים מהמציאות בארץ. בקיצור, ההתאקלמות הראשונה היא לא רעה ונקווה כי לא תתקלקל.
ועכשיו ברצוני להודיע לכם דבר... אחרי שנוכחתי כי לא תהיה לי כל אפשרות ללכת לאן שחשבתי קודם - החלטתי ללכת לצנחנים ובימים הקרובים אני עובר לשם. יחד אתי התנדבו עוד חברי הקבוצה... החומר הוא ברובו בני קיבוצים...
...היום אנחנו נשבעים את שבועת האימון לצ.ה.ל. ובזה אנחנו הופכים לחיילים טובים בצבא המולדת ונשתדל להגן עליה במיטב יכולתנו.
...מחלקתנו נמצאת במקום ראשון ואת זה אני זוקף בחלקו גם על "הדפיקות", ככה שאין להתאונן על המצב. אנחנו משליטים לאט-לאט את הרוח שלנו, את הרוח הקיבוצית. השירים הזולים כמעט כבר לא נשמעים, הלך-הרוח הוא חברי, והעזרה ההדדית (דבר חשוב מאוד) הפכה לנכס מפותח אצלנו. הדאגה העצמית להיות תמיד בסדר, בלי להתחשב מה יהיה עם יתר המחלקה, כבר איננה. אלה הם הדברים החשובים בצבא, סבל וביצוע מהיר עוזרים לחלשים ולזריזים פחות, הצבא לא בנוי על פרטים, כי אם על הכלל. כוחה של קבוצה, המורכבת מפרטים אפילו טובים, אינו שווה לקבוצה מלוכדת לאו-דוקא מובחרת. ובאמת נוצרה אצלנו משמעת פנימית טובה.
...אחותי,
גם אני עברתי את התקופה הזאת (כניסה למוסד החינוכי) ואני מקוה שאוכל לעזור לך ברוב הבעיות, בפרט כאשר נכנסים לתנועה ומתווסף עומס נוסף על הלימודים ויש לדעת להחזיק טוב מאוד, לשמור על הקו ולא לסטות ממנו לצדדים. את נכנסת למוסד, ושם מתחילים לדרוש מכל אחד קצת יותר מאשר בחברה הצעירה וכמובן לתת קצת יותר לחברה. בקיצור, מיכל, אני מקווה שתהיי מוסדניקית טובה ושומרת טובה. אני מסיים ומאחל לך הצלחה בכל.
...לבר-מצוה של "עופר" לא יכולתי לבוא. אבל אני מברך אותך מיכל ליום זה, כי תגדלי ותוסיפי דעת ותהיי בת נאמנה להורים "יותר ממני". תשתדלי להיות אתם מה שיותר, כי בעיקר עכשיו שאני בצבא ואת במוסד, אין מי שיהיה בחדר...
...אני כותב לכם את המכתב לאור הירח המציץ אלי דרך החלון. זה משהו חדש ומאוד אוריגינאלי, אבל פשוט אין לי אפשרות אחרת - אין לי אף טיפה זמן...
...כאן אני נגמל מכל כך הרבה הרגלים לא טובים, שפשוט רק בגלל זה יש להעריך את הצבא - כגון הליכה בראש למעלה ובלי סחיבת הרגליים על הארץ. ממש תענוג להסתכל. כמו כן יש למעט בדיבור, ובעיקר בתשובות... החיים כאן מגוונים מאוד, הן באימונים והן בחיים תרבותיים. יש לנו שלושה ערבים יציאה לקולנוע וערב אחד שירה בציבור, המאורגנת על-ידי להקת-הווי צבאית. כמו כן מדי פעם נערכות שיחות הפלוגה ואז ניתנת לכל אחד הזכות לשאול שאלה והמ"פ עונה לכולן.
...אני מוכרח להודות שהגעגועים זה משהו "נבזי" למדי, אבל הם פוקדים כל אחד וגם אותי בכלל זה. ואני מודה ומתוודה שאני מתגעגע הביתה, לראות אתכם ולשמוע אתכם. אין דבר יותר טוב מהבית.
...קיבלתי את מכתבכם ושמחתי מאוד. כל דרישת-שלום מהבית היא כאן בשבילי משהו מיוחד; ארוכה או קצרה - משמעותה אחת לגבי, והיא קשר עם הבית, עם ההורים.
...ביקשת שלא אשמור על הכסף ואוציא אותו. אבל מה לעשות, אני כזה ועד שאוציא גרוש עובר הרבה זמן. אינני יודע מדוע, אבל אני רואה בהוצאת כסף על ממתקים - בזבוז, ובפרט שאפשר לשמור אותו לדברים הרבה יותר חשובים כמו ספרים וכו'. זה פשוט בדם אצלי...
...המצב-רוח הוא גבוה. אמנם, קצת קשה - למשל, ריצת-בוקר לכמה קילומטרים היה דבר קשה בהתחלה, ועכשיו עושים זאת ללא מאמץ גדול. דרך-אגב עלי לציין שהכאבים בצד חדלו ואינני סובל מהם בכלל. בעצמי התפלאתי על כך... אותם הכאבים היו אחד הדברים שמהם פחדתי ביותר, היות וכל האימונית קשורים בריצה, וזה מקשה מאוד...
...לא יכולתי לבוא למרות שבאותו יום חל יום-הולדתי, וכרגיל עד עכשיו נהגתי לחוג אותו בבית. והנה השנה, כנראה כך נגזר, נאלצתי לחוג (לא הייתי אומר לחוג אלא לזכור) את התאריך פה, רחוק מהבית בסביבה שונה לגמרי.
נוסף לכך חלו באותו זמן שני דברים: ב-10 לחודש היה התאריך בו התגייסתי לצבא ולפי כל החישובים הוא הראה על תקופה של חצי שנה בצבא, פרק זמן די רציני שאין לזלזל בו ואשר נתן בי את אותותיו. הצבא נתן לי הרבה מאוד מכל הבחינות. גם התחלתי לקנות כאן חכמת-חיים אשר החיים בחוץ מקנים לאדם. דבר שני למדתי, והיא צורת-חיים, שעד עכשיו לא היתה ידועה לי ורחוקה ממני מאוד; האימונים והמשטר, דבר שאמנם ניתן לנו בבית אבל לא בצורה זאת. אי היכולת לשקול בעצמי והפעולה לפיו, אלא תמיד הפעולה לפי שיקולו של אחר ולא פעם גם כשהשיקול אינו נכון. ולהתווכח אסור! ואתם הרי יודעים כמה קשה לי הדבר, היות וכאשר אני רואה שמשהו אינו הולך לפי המחשבה הישרה מיד אני מתווכח. ואני מוכרח לציין שהצבא הצליח להוציא ממני את הדבר...