טוראי אברהם בן אבו ז"ל

ברוחמה
"עבורי אברמיקו היה אחד מאלה שרואים אותם יום יום ואף על פי כן אינך מספיק להכירם.
מכל אישיותו קרן כוח שקט שהיה מרגיע ומשרה בטחון על כל חבריו. מלבד הצד הגברי הזה אזכור תמיד את תכונותיו הנפשיות: כנותו ואדיבותו המעורובות בקצת תמימות אשר אפשרו לו להיות חבר וידיד לכל ומנעו ממנו מלהסתכסך עם חבריו. בכל מקום בו היה נמצא , בקרב הגרעין או מחוצה לו, נוכחותו היתה מורגשת, מוכן תמיד לעשות טובה, להגיש עזרה כלשהי. יחד עם זה היה ממעט בדיבור - אולי בגלל גמגומו הקל - אף על פי שלא היה בישן.
במסיבות היה הוא זה שהיה מבדר ומשעשע את החברים והיה משקיע כל מאמץ שהחגיגה תצליח במלואה.
אהב ילדים ולא היה מחמיץ כל הזדמנויות כדי לשחק אתם.
לפעמים היה נסגר בתוך עצמו ולא היה מוכן לשתף אחרים בבעיותיו. לעתים נדירות דבר על עניניו האישים ועובדה זו היתה מגבירה הערכת הסביבה אליו.
רצונו להיות צנחן היה בטוי של אהבתו לארץ הזאת מבלי לחשוב על הסיכונים שבדבר : בטוח שצועד בדרך הנכונה.
ללא ספק , העלמו יצר חלל שרק הזמן יוכל למלאותו במקצת, אך זכרו ישאר חי אצל אותם החברים ששיחק להם מזלם להימנות בין חבריו ואני גאה שהייתי אחד מאלה.

אבי ס.