"דני לא הטיל את מרותו על השחקנים, לא שכנע במילים. כאשר הוא הלך, גם אנחנו הלכנו. ידענו שאכפת לו ולכן הקרין עלינו השפעתו הבלתי אמצעית. הוא שנא אלימות על כל תופעותיה וגם כאשר בלהט משחקי הכדורגל פרצו קטטות ואנשים דחפוהו. מעולם לא השיב דחיפה או מכה כאילו גמלה החלטה בלבו, שאת כוחו הפיסי העצום יקדיש להפרחת האדמה".