טוראי גרשון "סילויו" קאלו ז"ל

מכתבו האחרון אל קרוביו בארץ (מתורגם מאיטלקית)

גבים 22.5.48
זה זמן רב שאיני מקבל כל ידיעה מכם, אבל אני מקוה כי הכל בסדר.
פה אנו נמצאים בתוך רעש גדול, כי האוירונים המצרים מבקרים אותנו לעתים קרובות.
אתמול והיום עבר אוירון בשמינו וירה עלינו במכונת יריה. גגות חדר האוכל, הרפת ובתי השמוש נזוקו. שני כדורים פגעו ממש בגג המקלט, וכדורים אחרים הרסו במקצת את החלק הקדמי של הצריף - מקום מגוריה של המחלקה הנמצאת אצלנו. אבל זה למעשה לא כלום, כי איש לא נפגע. ברכת המים נקבה, וזאת רעה גדולה כיון שצנורות המים נזוקו ואין אנו מקבלים עוד מים ממקורות.
עד לפני ימים מספר עבדתי בניר עם, ונוכחתי שם בזמן ההפצצה המצרית. פצצה נפלה במרחק של 20 מטר ממני. מעולם לא חשבתי שאוכל עוד לספר על נס שכזה. הייתי בתעלת קשר, ואפילו הרסיסים לא הגיעו לשם. ובכל זאת, נבהלתי מאד, עד כדי כך שלא שמעתי את ההתפוצצות השניה. במרחק של 50 מטר ממני עלו באש מספר טנקים של סולר. לעזאזל! יש להם טיסים מצוינים למצרים הללו! זה למעשה הכל. איני יודע אם מותר לספר על דברים מרובים, ולכן מוטב כי אשתוק.
אני מקוה לראותכם בהזדמנות הראשונה. על כל פנים היו בריאים, ואשתדל גם אני לשמור על שלומי.
במקרה של אסון - חושבני כי יהיה מתפקידכם לכתוב לאמי ואחותי, אבל אני מקוה כי לא יהיה צורך בכך.
ד"ש לכולם
גרשון


מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח