סמ"ר גדי קוסמן ז"ל

גדי,
הרבה אין לי לכתוב עליו שהרי כולם הכירוהו וחיבבוהו. גדי היה לנו כאח וכבן להורי, והיה בו משהו מיוחד, מלבב. הוא היה נוהג לבוא לחדרנו בשעות אחר הצהריים והיה משלב את קריאת העיתון עם שתיית הקפה.
הוא היה נותן יד עוזרת בשיעורים, היינו יושבים ופותרים יחד תשבצים והוא היה מספר חוויות מהעבודה ומנסיעותיו הרבות. גדי היה חרוץ ונהג לעבוד שעות נוספות להנאתו בלבד. הוא נהג לרקוד את הריקודים העממיים החביבים עליו בהתלהבות נעורים שלא היתה כמוה. הוא היה פעיל בחיי החברה והיה חביב ומקובל על כולם, צעירים ומבוגרים. אני עוד זוכרת את התרגשותו לקראת הטיול בחו"ל ואת התמונות והחוויות שהביא עמו בשובו הביתה.
במותו אבדנו חבר יקר שידע להעריך את הזולת ולהעריך את החיים שלרוע המזל נלקחו ממנו בעודו כה צעיר.

אריאלה