סמ"ר גדי קוסמן ז"ל

באתי לביתם של ההורים ורציתי להגיד.
אמרתי בשתיקה.
רציתי שהמילים תפרנה את השתיקה ותדברנה.
הכרתי את גדי מילדות. מכיתה לכיתה משנה לשנה עברנו וצעדנו על דרך החיים. גדי בעל תפיסה ריאלית יודע את הדרך היטב. מתגבר על מכשולים ומתקדם לאורכה בקצב מהיר.
...והשתיקה, אסור שאשתוק. אני חייבת לספר. כפי שגדי ידע לספר באוצר מילים פשוט, להגיד את כל האמת ותמיד היתה דעתו ברורה לי.
אני מרגישה שאסור לי לשתוק.
אני רוצה לספר ולהגיד. כתבתי לגדי מכתב (הוא לא הספיק להשיב לי) ועוד מכתבים נכתבו במוחי אך לצערי לא הגיעו אליו.
ושוב אבקש את סליחתכם, השתיקה מנצחת.
זוהי שתיקה בטרם שיחה.
שתיקה שדרושה לי בכדי להתגבר ולדבר בפעם הבאה.

עדי