גדי,
את גדי הכרתי עוד במסגרת השרות הסדיר, כאשר הפלוגה עברה את אימון ההקמה הראשון שלה.
נפגשנו בבית הספר לשריון ומיד ידעתי שעומד לפני מפקד שיודע את תפקידו אשר יודע לחייך כאשר צריך ויחד עם זאת להחמיר בשעת הצורך.
במסגרת שרות המילואים נפגשנו מספר פעמים ותמיד נעים היה לפוגשו. תמיד מחייך, תמיד בעל מבט חם ומבין.
במלחמת יום הכיפורים נלחמנו באותה פלוגה ויחד עברנו רגעים קשים, חברים נופלים ונושרים אבל גדי תמיד ידע לשמור על קור רוח ושיקול דעת נבון.
ב-22 לאוקטובר קיבלנו משימה להגן על גשר נפישה. אני הייתי מפקד הכוח ובחרתי בתור שותף למשימה קשה את צוותו של גדי.
לילה תמים עבר עלינו ביחד כאשר בכל מספר רגעים היו נופלים הפגזים ושריקות הבזוקות הנופלות נשמעות בכל מקום.
המשימה בוצעה עד תומה ובשעות הצהרים של 22 לאוקטובר נפל הפגז הגורלי אשר פגע בצוותו של גדי ופצעו למוות.
חבר יקר ולוחם מעולה אבד לנו.
יהיה זכרו נצור עימי לעד.
נחום שקד
קיבוץ עין-החורש