אחי גדי,
אין לי מה להגיד, אני רק מצטער. הרבה מן העבר שוכן בליבי עמוק, ולא ישכח.
היית לי כאח גדול. תמיד דאגת לי. שאלת איך הולך בצבא והמרצת אותי להמשיך, לא להתיאש ולעלות בדרגות.
כשבאתי אליך, החדר היה תמיד מלא, ישבנו ודברנו על החברות, על העתיד כשאגמור את הצבא ואבוא לעבוד איתך במוסך.
בשבתות אהבתי לבוא איתך לכדורגל גם כשהייתי מאד עיף.
כשבאת לחדר של ההורים שלי, היתה הרגשת בטחון ואוירה של שמחה, וכשלא באת הרגשנו בחסרונך.
ביום שפרצה המלחמה, דאגת לי. הצעת לי לטלפן לבסיס ולשאול מה קורה.
יותר מאוחר כשגייסו אותך, הספקנו לקבל מכתב ממך - ומיד רצו חבילות ומכתבים אליך.
לא אשכח אותך גדי אחי.
יהי זכרך ברוך.
אלי קארו