על-פי התכנית המקורית יועדה חטיבה 8 לבצע את הפריצה לעבר אבו-עגילה - מיתחם מבוצר ששכן על צומת דרכים מרכזי במרחק של כ- 35 ק"מ במזרח סיני. בבוקר ה- 28.12 החליט מפקד החזית יגאל אלון, משנוכח בעייפות ששררה בחטיבה, כי יטיל את המשימה על חטיבת הנגב, מתוגברת בגדוד 82, שכלל 3 טנקים, פלוגת שיריוניות ופלוגת חי"ר בזחל"מים.
לרגלי תל עוג'ה קיים המח"ט שריג קבוצת-פקודות חפוזה למפקדים הבכירים.
בר-לב מג"ד 9 מסר את משימת הגדוד ואת שיטת הפעולה: הגדוד ינוע כמשמר-קידמי כחמישה ק"מ לפני החטיבה, כשתפקידו להתגבר על כל מכשול שעלול לחסום את דרכה.
בשעות הצהריים ניתנה הפקודה לנוע, ומ"פ הג'יפים חיים קרמר הוביל את השיירה החטיבתית. סדר התנועה: גדוד 9 (המטה הקרבי של הגדוד, בפיקוד הסמג"ד, פלוגות המשוריינים והזחלים, ציוד הלוחמים), במרחק של כ- 5 ק"מ מטה החטיבה, גדוד 82, גדוד 7 והארטילריה.
הגדוד יצא לדרכו בשעה 14:15 מעוג'ה והחל לנוע על כביש מדבר סיני. תוך כדי נסיעה תקפו את הגדוד שני מטוסים של חיל-האוויר, שהוטסו בידי מתנדבים אשר לא זיהו את הכוח (על מכוניות השלל עדיין היו סמלים מצריים), וגם לא נמסר להם שכוח ישראלי מתקדם לתוך סיני. הג'יפ המוביל נפגע: הקשר צבי הניגסברג נהרג והמ"פ קרמר והנהג יובל גרין נפצעו ופונו. לאחר ההתקפה, סומנו כל כלי-הרכב בשלושה חיצים גדולים - סימלה של חזית הדרום. השיירה המשיכה בתנועה בין הדיונות ולפתע נתקל כוח החוד במשלטי האויב באום-כתף.