תפריט נגישות

סמ"ר רם ענבר ז"ל

ספר לזכרו

אובדן / אמא

אלבום תמונות

אסון כבד נפל בחלקנו.
נכנסנו למשפחת השכול.
מי היה מאמין?
חשבנו שאנחנו מחוסנים.
לנו זה לא יקרה, אבל זה קרה
מי היה מאמין?
חלום וסיוט גדול שנמשך ונמשך
ולא מקיצים ממנו.
ואז אנו מגלים שזאת המציאות המרה
ולא רוצים להאמין.
רם אהב להפוך מילים מהסוף להתחלה
הנה שמך והנה גורלנו,

מ ר = ר ם

בן היה לי, רם היה שמו
בן היה לי והוא איננו עוד.
תכול עיניים עם מבט של רוך
וחיוך תמידי על שפתיו.
הומור מיוחד היה לרם
שהדביק בו את כל חבריו.
בן נאמן ואח אוהב
חוש ריח מפותח לאדמה ולירק בשדה.
לצבא חזר בני עם תקוות גדולות בלב.
תוכניות ושאיפות גדולות לעתיד.
בני לא ידע שבארצנו צריך לחיות את היום,
ולא יודעים מה יקרה מחר.
בני חזר לצבא, אבל לא שב.

אמא

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה