טוראי יעקב מרקוביץ ז"ל

ההפוגה השנייה, שנכנסה לתוקפה ביום ה - 20 ביולי, מצאה את הגזרה הצפונית של החטיבה משובשת באי-אלה קיני התנגדות של האויב, אשר לא הספיקו לבערם; שכן בקרבות "עשרת הימים" הוקדשו עיקר מאמציה של החטיבה דווקא לגזרתה הדרומית - מקום בו עלה בידיה, במסגרת מבצע "דני ו"בתק", לבער את בסיסי האויב שעל גבול הישוב היהודי ולהרחיק את קו החזית מזרחה.
האויב, שנהנה מהפוגה יחסית בגזרה זו, לא טמן ידו בצלחת. בעזרת הלוחמים המקומיים ובהדרכת בריטים, עריקי משטרת המנדט, עלה בידו לבסס מערך הגנה ברכסים המערביים של הכרמל, כשהוא נשען על שלושת הכפרים: עין-ע'זאל - איג'זים - ג'בע. כפרים אלה חולשים על כביש החוף בקטע שבין זיכרון יעקב לחיפה. בנצלם את השטח ההררי הנוח להגנה התבצרו הערבים בגזרה זו - שכונתה על ידינו בשם "המשולש הקטן" (להבדיל מן "המשולש הגדול" - שכם - ג'נין - טול-כרם) - והחלו מטרידים את התחבורה בכביש החיוני.
בוטח בבסיסו הנוח המוגן, גברה קמעה קמעה חוצפתו של האויב, עד שבימי ההפוגה הראשונים חסם כליל את דרך המלך על ידי שורה של מחסומים וחציבת תעלה עמוקה לרוחב הכביש, תוך מיקוש דרכי הגישה. על ידי כך השיג האויב, באורח זמני, את מטרתו: ניתוק קנה הנשימה של הארץ, הלא הוא כביש החוף העובר ברצועה הצרה ביותר של המדינה. עקב ניתוקו של עורק תחבורה זה אנוסים היינו להפנות את התעבורה בין שתי ערי החוף בדרך הקפנדריה של ואדי מילך וכביש יקנעם, דרך שאף היא לא הייתה חופשית מסכנת הטרדה.
הכרח דחוף היה, איפה, לפתוח את כביש החוף לתנועה; דבר זה ניתן היה לעשותו אך ורק על ידי חיסול "המשולש הקטן".
לא היה זה הניסיון הראשון לתקוף את האויב בגזרה זו. שני ניסיונות קודמים (ב - 18.6.48 ו - 8.7.48) שנעשו על ידי כוחות צה"ל במגמה לשתק את האויב ב "משולש הקטן" נסתיימו בכישלון, וכתוצאה מכך גברה כוננותם של הערבים והמוראל הקרבי שלהם עלה.
אף על פי כן, הוחלט חזור ולתקוף את האויב ב"משולש הקטן" ולחסלו.




נופלי מבצע שוטר