טוראי ליאור יקותיאל ז"ל

ליאור יקותיאל
לחדר נרות בן 19 בנפלו
בן מרים ואמנון
נולד בקיבוץ דורות
בי"ט באייר תשי"ח, 9/5/1958
התגורר בדורות
שרת בחיל השריון
יחידה: חט' 401, גד' 9
נפל בעת שירותו
בט"ו בתמוז תשל"ז, 1/7/1977
מקום קבורה: קיבוץ דורות

קורות חיים

בן אמנון ומרים. נולד ביום י"ט באייר תשי"ח (9.5.1958) בקיבוץ דורות. ילדותו היתה נורמלית והתפתחותו הפיסית מהירה.

הוא היה שותף לילדי הקיבוץ שבחברת הילדים בכל תעלוליהם, אולם, גירושי הוריו בהיותו בגיל רך הטביעו חותם של עצב על חייו והשפיעו לרעה על לימודיו. על-אף הפוטנציאל הרב, שהיה טמון בו, החל ליאור לפגר בלימודים. כדי להתגבר על-כך נשלח לבית-הספר האזורי שבקיבוץ גבעת-חיים ובו למד שנים אחדות. אם-כי סבל מהניתוק מהמשק ומהחברה ומהגעגועים להורים, הבין כי הלימודים בגבעת-חיים הם לטובתו. ליאור סיים את בית-הספר התיכון בגבעת-חיים. בעת לימודיו עסק הרבה בספורט, בעיקר בספורט הרכיבה שהיה התחביב האהוב עליו ביותר. הוא טיפח את האורוה וטיפל בסוסים בכל שעות-הפנאי. יחד-עם-זאת, הרבה לתרום מכוחו למען הכלל ברוח המסורת הקיבוצית. ליאור היה איש נוח לבריות, בעל נפש עדינה ורגישה ועשה רושם שהוא שמח בחלקו. עם תום לימודיו, כאשר חזר לקיבוץ דורות לפני הגיוס, נתקבל לעבודה במפעל הברזים והיה פועל מן המניין. את הוריו כיבד והיה מסור להם בכל לבו ונפשו. ליאור גויס לצה"ל בסוף 1976. לאחר שהוסמך כלוחם-חי"ר, הועבר לשריון ושם סיים בהצלחה קורס נהגי-טנקים וקורס למקצועות-הטנק. רוח-הצות ואחות-הלוחם אפפו את כולו, וגם כאשר נשברה ידו בתאונת-אימונים בא לשדה כאשר ידו מגובסת ועזר לחבריו ככל-יכולתו. חבריו לפלוגה היו לו כאחים, והקירבה ביניהם היתה רבה. ביום ט"ו בתמוז תשל"ז (1.7.1977) נפל ליאור בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבקיבוץ דורות. השאיר אחריו הורים ושני אחים. במכתב-תנחומים למשפחה העלה מפקדו כמה קוים לדמותו: "ליאור היה צנוע וענו, חבר טוב שהושיט יד לכל חייל בפלוגתו ובגדוד כולו... בלבו פנימה היה עז והחלטי... הוא ידע כי בכוחו להועיל ולעזור לצה"ל, וקו זה הנחה אותו לאורך כל הדרך." חבריו לפלוגה הוציאו לאור חוברת לזכרו.