מיתחם חוליקאת, שכלל גם את הכפר כאוכבה ומוצביו, את משטרת עיראק-סויידאן ואת משלטי הצומת, נישא בצפון הנגב, בצד הכביש המוליך ממשלטי 'הצומת' לנגב המערבי, (משלט 138) , כחלק ממערך מצרי, וחסם בחודשי המלחמה הראשונים את הדרך לנגב.
חוליקאת היה בידי חטיבת הנגב, אך נכבש בידי המצרים ב - 8.7.48, בהתקפה מפתיעה שביצעו תוך הפרת ההפוגה (שנועדה להסתיים רק 24 שעות לאחר-מכן): כוח חי"ר מצרי בחיפוי שיריון תקף את מוצבי התצפית שליד כאוכבה. התצפיות פונו והכוח תקף את המשלט המחלקתי שהיה ממוקם על גבעה 138, מערבה לכפר חוליקאת. מגיני המשלט נסוגו לאחר שההפגזה גרמה להם אבידות קשות, בעיקר בקרב כוחות מהגדוד השני, שהחזיק בו.
שמות ההרוגים: ב- 8.7.48: יוסף בלה, יוסף ברלינר, צבי גובר, משה דנינו, נתן המליש, אמנון חביב, עמנואל טוכלר, שמעון סימנטוב, שלמה רוזנטל, אברהם שיין.