בשלב 'קרבות עשרת הימים' בנגב, תוכנן מבצע 'מוות לפולש' במטרה לפרוץ את הדרך לנגב המנותק. במבצע השתתפו חטיבת 'גבעתי', חטיבת הנגב, גדוד הקומנדו 89 מהחטיבה המשוריינת ויחידת הנחיתה של חיל-הים. מפקד המבצע היה שמעון אבידן..
מגמת המבצע הייתה לכבוש את אזור בית-עפה, חתה וכרתיה, שמדרום-מזרח לנגבה כדי להבקיע את רצועת הניתוק המצרית וליצור מסדרון צר למעבר תנועה בין שני חלקי הנגב.
ליחידות הפלמ"ח שנועדו להשתתף במבצע, נקבעו היעדים הבאים:
- כוחות 'הראל' יתקפו את האויב בציר שמחבר את הר-טוב לבית-ג'ברין, באזור הר-טוב.
- כוחות מחטיבת הנגב יתקפו באזור חוליקאת וכאוכבה. תוכננו מספר פשיטות על מוצבים מצריים לאורך קו-המגע.
המבצע זכה להצלחה חלקית: חתה וכרתיה נכבשו בליל 18.7, ובכך נתפס מאחז חשוב מדרום לכביש ממג'דל לבית-ג'ברין. את חתה כבשה פלוגה מ'גבעתי' ואת כרתיה כבש כוח מגדוד 89. לעומת זאת, לא הצליח הכוח מחטיבת הנגב לכבוש את חוליקאת וכאוכבה, וכוח של גבעתי והנחתים לא הצליח לכבוש את בית-עפה..
במהלך המבצע בוצעו עוד מספר פעולות:- בליל 17.7.48 : פשיטה על גשר איסדוד, טיהור אזור כפר-מנחם ופשיטת הטרדה על בית-ג'ברין. הגדוד התשיעי מחטיבת הנגב ביצעה פשיטה מוצלחת על הכפר ביר אבו-ג'אבר.
- בלילה שלמחרתו: פשיטה על הכפר עיראק אל-מנשייה; התקפה (שנכשלה) על משלט 113; כוח מחטיבת הנגב פשט על ריכוזי אויב באבו-ג'אבר - אנשיו הרסו מספר בתים, גרמו לאויב אבידות ולקחו שלל. לכוח התוקף היו שני הרוגים.
הניסיון של כוח מחטיבת הנגב (גדודים 7 ו-9) לכבוש משלטים ליד חוליקאת נכשל, ולכוח נגרמו אבידות קשות - 23 נפגעים הושארו בשטח.
ביום ה- 18.7 ערכו המצרים התקפת-נגד עזה על כרתיה, בה החזיקה פלוגה ג' מגדוד 53. ההתקפה נהדפה הודות לעוז רוחם של מגיני גבעתי.
בליל 19.7, עם כניסת ההפוגה השניה, הקימו המצרים שרשרת מוצבים לאורך דרך העפר מפלוג'ה לעיראק-סויידאן.
ב- 19.7 כבשו המצרים את 'משלט סעד' מידי חטיבת הנגב, אך בלילה נתפס 'משלט האלחוט', במרחק כ- 200 מ' ממנו.