עודד שחר שוורץ ז"ל

עודד שחר
לחדר נרות בן 18 במותו
בן שרה ומרדכי (מוקה)
נולד בניר עם
בי"ז בניסן תש"ט, 16/4/1949
התגורר בניר עם
נהרג בפעולת איבה
בב' בתמוז תשכ"ז, 10/7/1967
מקום אירוע: ניר עם
באזור עוטף עזה
מקום קבורה: ניר עם
הותיר: הורים ואחות

קורות חיים

עודד, בן מרדכי (מוקה) ושרה, נולד בי"ז בניסן, חול המועד פסח תש"ט (16.04.1949), בקיבוץ ניר-עם שבנגב. גדל בקיבוץ והתחנך במוסד החינוכי "שער הנגב".

בבוקר יום שני ב' בתמוז תשכ"ז (10.07.1967) עודד יצא לעבודה בשדות המשק כשהוא נוהג בטרקטור. מעט אחרי היציאה מהשער הטרקטור עלה על מוקש שהניחו המצרים, ועודד נהרג במקום.

בן 18 היה במותו, הותיר אחריו הורים ואחות. הוא נהרג כשבוע לפני גיוסו לצה"ל, בדיוק ביום ה"שלושים" לאחיו החייל, עמוס שוורץ, שנהרג ביום האחרון למלחמת ששת הימים כשהג'יפ שלו עלה על מוקש.

עודד הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוצו ניר-עם, ונטמן לצד אחיו.

ספד לו חבר הקיבוץ: "עודד לא נפל בשדה הקרב – עודד נפל בשדה החיים. בעיצומם של ימים נשגבים, במאמץ להמשיך ללכת בתלם היומיומי, תוך נסיון עילאי לכלוא הלב הנפעם מנצחון ומכאב. הוא לחם בקרב על השלום – שמירת השדה לבל יצחיח, וחיינו בל יכרעו תחת נטל המלחמה ומחירה. משמרת קרב זה תואמת את ברק עיניו החייכני כל כך, את צחוקו מלא החיים והחיוניות".

בקיבוץ ניר-עם הופקה חוברת ובה דברים שכתב עודד, ודברי בני משפחה וחברים לזכרו.

מדברי חברת הקיבוץ: "הייתכן? - זעק הלב – הייתכן שדווקא עודד, האם גם בחלוקת השכול יש אי צדק כה משווע? הלא רק אתמול פגשתיו על המדרכה זקוף וחייכני, מברכני בביישנות לשלום. הלא אני עוד שומעת קולו המתלוצץ עם הקטנים ומקניטם. רק אתמול נכנס כמו כל יום לספרייה, לעיין בעיתון ולבקש ספרים לעבודת הגמר. מה שמחתי לשמוע מפי מחנך כיתתו שאותו עודד הקטן והשובב בגר והיה לחניך מוכשר, רציני ומקובל בחברה. ואני כבר ראיתיו בעיני רוחי והנה הוא חבר קבוצה אחראי ומסור ונעים הליכות. אך פתיל חייו ניתק והוא עדיין טעם חיים לא טעם".