ביום 24.6.1948 הלכה מאתנו רנה ללא שוב. כבדה היתה המהלומה, והתגברנו משום שהתנאים דרשו זאת מאתנו. רנה, חברה הייתה בחברתנו במשך שנים רבות.
יחד התחנכנו במוסד "אהבה", בו התחילו חיינו המשותפים. רנה, הייתה בין ראשוני המצטרפים לגרעין, אתנו הייתה בהכשרה ואתנו באה הנה למען בנות את ביתנו המשותף ואת ביתה היא.
רנה אהבה את חיי הקבוצה ותמיד עשתה את כל מה שהיה ביכולתה למען החברה והמשק.
רנה היתה חוליה בשרשרת. העבודה עם ילדים הייתה לה נקודת המרכז בחייה. היא התמסרה לעבודה זו בכל ישותה והצליחה.
רנה ידעה לאהבנו בשלמות. בכל לבה התמסרה להקמת הספרייה בקבוצה ובמשך כל הזמן טיפלה בא בנאמנות.
היא היתה אך בת 20 שנה במותה. טרם הספיקה להגשים, ולו גם במעט, את מטרת חייה שהציבה לה, היא לא זכתה לראות בשגשוג משקנו ובפריחתו.
הושם קץ לחיים תוססים ומלאי כוח רצון.
קשה מאוד להשלים עם מציאות היעדרה, נוצר חלל ריק, חסרה חולה בשרשרת. דמותה תרחף תמיד לנגד עיניו כי לא על נקלה נשכח חבר.
לאה ארליך
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח