קורות חיים
רינה נבל ז"ל נולדה בעיר בויטן שבגרמניה (שלזיה עילית, שהיום נקראת ביטום - בפולניה של היום) ב-12.5.1928 להורים בנימין וארנה. בת בכורה ולה אח ואחות.
בשנת 1934 לאחר עלות היטלר לשלטון החליטו ההורים לחסל את רכושם המועט ולעלות לארץ ישראל. המשפחה הגיעה לבית עולים בבת גלים בחיפה. אחר כך שכרו דירה צנועה והשתדלו להתערות בארץ. הילדים הלכו למוסדות חינוך - רינה החלה לימודיה בכיתה א'.
המשפחה חיה בצנעה כי לאבי המשפחה לא היו אמצעים רבים, אך היו שמחים בחלקם. עד ליום הנורא, כשבשנת 1939, ורינה רק בת 11, מת אבי המשפחה מהתקף לב - בהיותו בן 39 שנים.
האם, נשארה עם שלושה ילדים קטנים בגילים 8, 9.5 ו-11, אך התעקשה לגדלם בבית בעצמה. במשך שנתיים עבדה בכל עבודה כדי לפרנס את המשפחה בכבוד. מלחמת העולם, שהחלה ב-1939 הכבידה מאוד על חיי המשפחה.
בת גלים שוכנת בין הים והר הכרמל, שבהם היו מתקנים רבים של הצבא הבריטי, הראדאר על הכרמל, פרוז'קטורים, שתפקידם היה ללכוד באורם אווירונים גרמנים ואיטלקיים, שבאו להפציץ את חיפה ובתי הזיקוק. תותחים שעל שפת הים והכרמל - הרעישו ופצצות היו מוטלות מאווירונים בימים ובלילות. המשפחות בבת גלים היו, בכל ערב, הולכות לישון במקלטים אם היו - ולא, מצאו מקומות מוגנים אחרים. משפחתה של רינה האם והילדים, היו בכל ערב לוקחים מצעים ומזון קל והולכים לישון עם רבים אחרים בבית הספר, ובבוקר מפנים את צרורותיהם לתלמידים.
כך, במשך שנתיים תמימות, חיו עם אימם, עד ערב אחרון של חנוכה 1941. אימם שמשה שומרת טף בביתו של רופא בבת גלים. בשעת לילה היא חזרה בגפה לביתה. היה לילה בחודש דצמבר, ימי החגים של בני עמים אחרים ששרתו בצבא הבריטי במחנה בבת גלים. אימם הותקפה ונרצחה, הרוצח לא נתפס.
שלושה ילדים קטנים התייתמו, והיו נאלצים להפנות אותם למוסדות להמשך חייהם. רינה הבכורה בת 13.5 בלבד נשלחה למוסד "אהבה" בקרית ביאליק ללא אחיה הקטנים שנשלחו ל"שפיה"
במוסד "אהבה" רינה היתה צריכה להתאקלם לבדה עם כאב יתמותה והיפרדות משני אחיה. הקשר בין בני המשפחה היה בעיקר בהתכתבות ומעט מאוד ביקורים, לצערם הרב של האחים ובעיקר של רינה, שחשה רגשות אמהיים אל אחיה הצעירים.
במוסד "אהבה" היא למדה ועבדה, במשך כמה שנים, התמסרה לעבודה עם ילדים. הקבוצה עמם חייתה התארגנה לחיים משותפים בקיבוץ. את הכשרתם קיבלו ברמת-דוד ובשנת 1947 ירדו לנגב להקמת קיבוץ גבים והצטרפו לבוגרי הפלמ"ח מהכשרת גבע. רינה נבחרה לרכז את המטבח. אהבה את חיי הקבוצה ותמיד עשתה כל מה שהיה ביכולתה למען החברה. המשך העבודה עם ילדים, היתה לה נקודת המרכז בחייה. היא התמסרה לעבודה זו בכל ישותה והצליחה. בכל ליבה התמסרה להקמת הספריה בקבוצה ובמשך כל הזמן טיפלה בה בנאמנות.
בפרוץ מלחמת העצמאות, הפך הקיבוץ למשלט וחביריו גויסו לפלוגת הישובים בחטיבת הנגב. בגבים השתכנו מטה החטיבה ומחלקת הסיור "חיות הנגב". בלילות שמרה בעמדות כמו כל חבר קיבוץ.
בי"ז בסיוון - 24.6.1948 - לאחר ליל שמירה, הלכה לישון בצריף בו גרה. כדור שניפלט מכלי נשק של אחד החברים פגע בבטנה של רינה. בדרך למרפאה הצבאית בקיבוץ רוחמה מתה מפצעיה. בת 20 במותה.
רינה היתה החלל הראשון של קיבוץ גבים ונקברה בניר עם ב-24.6.1948.