(מתוך "דורות שנה אחת במלחמה" לזכר ארבעת חברי דורות אשר נפלו במלחמת ישראל)
זאב נולד בוינה בשנת 1927 כבן למשפחה אמידה. בילדותו נכנס לתנועת המכבי הצעיר והועבר בראשית המלחמה עם יתר חבריו לטרזין. בשנת 1943 נלקח לאושוינצ'ים והוחזר ברגל ב"מצעד המוות" לפלדפינק שבבווריה. כאחד המועטים זכה ליום השחרור וחזר לוינה. - עתה העיר בלי יהודים. כחבר - מיד נרתם בעול פעילות החלוץ והבריחה ושימש בשנה הראשונה כחבר מזכירות החלוץ. עלה בעליה ב' דרך איטליה ונפגש בעתלית עם חבריו מטרזינשטט אשר פניהם לדורות. לאחר תקופה קצרה בגבעת חיים החליט אף הוא להצטרף אלינו. לאחר זמן מה נכנס לענף המספוא והטיל על שכמו חלק חשוב באחריות הענף עד יומו האחרון.
לא רבים החברים אשר המושג חלוץ חל עליהם במלוא משמעותו. זאב היה אחד המועטים אשר כל הליכותיו והתנהגותו בטאו את חלוציותו. כולנו ראינו אי פעם את ההתפתחות המיסתורית הטבעית של נער יהודי מבית עשירים, שורף מאחוריו את כל גשריו, חולל מהפכה בתוך עצמו והופך צעד צעד לאיש עבודה, בדרך ייסורים, סבל ולעג, כשלונות, הוא ממשיך לכבש את עצמו ומגיע לעמדה מוכרת על ידי כולם. בימינו, "ימי התחכמות" וספקטיות ברעיון הקבוץ והמהפכה הפנימית של האדם, מועטים מאוד גלויים כגון אלה. זאב רכש לעצמו עמדה בענף מתוך דרך קשה והליכה מתמדת וחזון אשר אינו נרתע מפני כשלונות. אולם האדם מתגלה בצורתו האמיתית בשעות מבחן קשות. ואז כולנו הכרנו את זאב: בשעה שפרצה שריפה והיה צורך לכבותה במהירות, בשעה שהיה לטפל או לשאת פצוע ובעוד נסיבות כגון אלה. הוא עמד במבחן זה כאדם המכיר זה כבר את קרבת המוות ואיננו מפחד מפניו. עמד בקשרי מכתבים עם חברים אחדים בוינה ובאמריקה וחלם שיוכל להניע אותם ביום מן הימים לבוא לדורות או לפחות ארצה. טרם הספיק לחיות את חייו, אך ידע כי עדיין צעיר הוא ומרבית חייו עוד לפניו.
אכזרי הוא הגורל אשר שם קץ לחיים צעירים ותוססים דוקא באותם הימים בהם חל יום הנצלו מתופת אושוויץ.
ראובן צ.
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח