טוראי יצחק ארליך ז"ל

על יצחק ארליך

ארשת פנים של תלמיד חכם לעתיד לבוא, ליותה את הילד, הנער, הבחור ולבסוף את החייל בקסדה על רובהו מכותף עד יומו האחרון. איציק זה שמו בכל אשר פנה מכתת בית הספר עד לסמינריון.
מבית ההורים הביא עמו, עוד לכתות הנמוכות של בית הספר, מטען של נאמנות לכל דבר צבורי, תנועתי, חברותי ורוחני, וכל זה התמזג בצורה מופלאה - הופעה נדירה מאד - עם כשרון תפיסה, נפש שוקקה. יחד עם זה שקט פנימי, בטחון עצמי והסבר פנים מרגיע ומניח את הדעת של הבא עמו במגע.
ישותו החלה להפיק מתוכה ולהניב תנובה רבה של תרבות, ארגון והדרכה בסניף הנוער העובד, באותם השנים שבין הילדות והבגרות.
הסניף היה עזוב מציוד והדרכה, עששית הנפט העסיקה בערבים לא במעט, את קבוצת המדריכים שבתוכם היה איציק התוסס ביותר.
לאחר מאמצים של כריתת עצים בשביל עמודי חשמל רכוז החומרים הדרושים ותקציב מועט, הוכנס חשמל לסניף - ויהי אור.
אור אחר החל לזרוח גם מהספריה הקטנה דלת הספרים, מה רבה היתה נחת-הרוח, בראותי פעם את איציק משוחח עם קבוצת חניכים, בני העדה התמנית, בעלי עינים שחורות לוהטות - הנאמנים כל כך לטיפוסי שלום עליכם - על היצירות ההם וכולם יחד צוחקים בכל פה בהרפתקאותיו החינניות של היתום איטי מוטל בן פסי החזן. הנערים מאליפים מבטים, כאילו המדובר הוא, באחד בן שכונתם המוכר להם.
למספר שנים נעלם איציק מהאופק של הציבוריות המקומית, נפגשנו לעיתים בבואו לביקור ואגב פריסת שלום ידענו כי הוגלה הבחור למקום של תורה ושם, בסמנריון אשר בגבעת השלושה קולט הוא השכל ודעת כבור סיד שאינו מאבד טיפה, וסופו שיחזור אלינו כמעין המתגבר.
הגיעו ימי יוני יולי 1948 - ואנחנו קבוצת זקנים חופרים מול פני נגבה המופצצת באכזריות, חבורות חבורות עולים בחורנו על ציודם הצבאי - אז עדיין זעום מאוד - במעלה נגבה ואנו מלווים אותם בתפילה חרדה נוקבת תהום הנפש. בקבוצה שנטתה לפוש לידינו נמצא - לשמחתנו המעולה בחרדה - איציק.
חייל עם כל החימוש, באותם הרגעים המעטים נגוזה החרדה, כולו אומר בטחון, הדרך היא טבעית בשבילו, יעודה לו מימי הורתו מאז הנקתו השקתו חלב - תנובת משך הביתה - לוותה את התפתחותו הגופנית והרוחנית למען הגיעו הלום.
כחידה ריחפה התעלומה על איציק במשך חדשים מספר מעל בית הוריו השכולים ידידי הבית ומוכיריו, עד בא ההודעה הרשמית על איציק כי איננו. ואנו שעל שום מה יצאנו שלמים מהרת עולמנו זו, מנקרת בנו המחשבה איך להנציח לחיי עולם את רוחם של אותם הבנים שנגדעו באיבם למען נדע אותם ולא ימוש זכרם מנגד עיננו.

זאב גינזבורג
אדר תש"ט
ראשון לציון

חומר נוסף לזכרו, נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח.