טוראי יצחק ארליך ז"ל

קורות חיים

ארליך יצחק בן יוסף ויפה. נולד ב-10 באוגוסט 1927 בראשון-לציון. כשסיים את בית-הספר העממי השתלם במקצוע בבית-הספר על שם מכס פיין. שנתים עבד במסגרות, אך משאת-נפשו היתה להוסיף וללמוד.

ראה מבשרו את מצוקתו הרוחנית של הנוער העובד ואמר להקדיש את חייו להוראה - למען המקופחים האלה. נתקבל לבית-המדרש למורים של זרם העובדים בגבעת-השלושה. לא קל היה לו לקיים את עצמו כתלמיד, ויש שהיה "נעלם" לכמה ימים, לרוב, בימים צמודים לחופשים, והיה מצטדק , שהיה מוכרח לקבל איזו עבודה במקצועו הקודם כדי להצטייד באמצעים להמשך לימודיו. הסמינר ליווה אותו כי ראה בו מבשר לטיפוס החדש של המורה העממי, מגשים ברוחו, מבצע לפי יכולתו, יונק ממגעו עם המולדת ומנכסי הרוח של האומה .

אך משסיים את חוק לימודיו - בפסח תש"ה - לא עבר להוראה אלא התגייס מיד לצבא ההגנה לישראל. מנעוריו - היה חבר בגדנ"ע וב"הגנה". השתתף בפעולות קרביות בסביבות פתח-תקוה וגם לפני סיימו את לימודיו. משהתגייס הועבר מיד לפלמ"ח ולאחר תקופת אימונים, בה שימש גם כמורה עברית לאנשי גח"ל, עבר עם חטיבת "הראל" לנגב כשהוא משמש קצין-תרבות. השעה תבעה את שלה וכמחנך הצריך לגשת לתלמידיו מתוך מצפון נקי ונפש שלימה ראה עצמו חייב לעשות יותר מאשר נדרש. לא הסתפק בתפקידי פעיל תרבות והלך לפעולות בחזית.

יצא עם יחידתו להתקפה על משלט חוליקאת במבצע פריצת הדרך לנגב ושם נהרג יחד עם כמה מחבריו ב-18.7.1948 לאחר שהפעולה לא השיגה את מטרתה. רק עם כיבוש המשלט התגלה קבר הנופלים והם הועברו ב-6.12.1948 לרוחמה ונקברו שם. ב-26.6.1950 הועבר לכפר-ורבורג.

אחד מחבריו העיד: "היתה ליצחק ארשת פנים של תלמיד-חכם לעתיד לבוא והיא ליותה את הילד, הנער, הבחור ולבסוף את החייל עד יומו האחרון".