תפריט נגישות

סגן חיים "דיקי" לקסברגר ז"ל

רשימות לזכרו

על דיקי שאיננו


חלפה שנה מאז יצא דיקי לפעולתו, אשר לא חזר ממנה. זמן רב שעשעתנו התקוה כי נמצא הוא בשבי וכי עתיד הוא לחזור אלינו. אך לאחר זמן נתברר, כי התקוה הזאת נכזבה. דיקי נפצע בקרב חוליקאת. מפי חברים שהשתתפו אתו בפעולה ידוע לנו על היפצעו בשדה הקרב. הוא נשאר במקום ומחבריו ביקש, כי ימהרו להימלט כדי להציל את נפשם...
מסירות נפש זו אופינית לו לדיקי מאז היותו בתנועת הנוער בגרמניה עד הצטרפו אל הנוער העובד ועד היכנסו לשורות ההגנה. כזה היה מנעוריו: אמיץ לב, בן העם, ממעט לדבר ומרבה לבצע. הוא עבר את הדרך כולה. היה מן הראשונים מאז נוסד הפלמ"ח וחינך שורת מדריכים. פעולה מיוחדת הוטלה עליו בימי מלחמת העולם השניה כשנשלח על ידי החטיבה היהודית הלוחמת.
מקרבות בנכר חזר לביתו בימי הסכנות לארצנו. כשישובינו היו מוקפים אויבים נרתם דיקי לפעולת ההתגוננות.
זכורני - שנת תש"ח. יש להתחיל בקציר, אך בגוש קיימים חילוקי דיעות אם להתחיל או לחדול הואיל ושדותינם מוקפים אויבים. ההכרעה היא לקצור. דיקי אינו מסתפק במשלוח עובדים הוא עצמו יוצא והוא אחראי לחבריו.
הרבה לעשות בימי הקמת העמדות, בעודו צעיר הוטלו עליו תפקידים כבדים, אך הוא ידע לשמור על פשטותו ועל עממיותו גם בתפקידים המכובדים והכבדים, כי איש חברה היה מטבעו ומעורה בציבור חבריו בני גילו. תמיד היה נכון להיכנס לשיחה ולהסביר בסבלנות ובאורך רוח. דאגתו העיקרית היתה ההגנה ולגביה היו לו מחשבות ותכניות רבות.
ושוב זוכר אני בשעבדנו מספר חברים בעמדת הגבעה האדומה. הוא בא לראות את העבודה ואת התקדמותה, התייעץ, לא עשה על דעת עצמו, נטה לשמוע דברי חברים ולא היסס לתקן את תכניותיו כשנראתה לו צדקת דעה אחרת.
ומימי התגוננות גבעת ברנר לימי הפיקוד על פלוגת פלמ"ח. בביקורו האחרון נכחתי בשעה ששאלהו אחד החברים לחדשות בנגב. דיקי היה שרוי אז במצב של דיכאון. הוא קבל חדש: מצבנו אינו טוב. לו ידעו אויבינו מה כוחנו - ואבדנו... לפעמים אתה סבור, כי ויתרנו על הנגב ונפקירנו. היו אלה הימים שלפני הפעולה בנגב, בחודש תמוז אשתקד.
לשוא חששת, דיקי היקר! הנגב לא הופקד, הנגב שוחרר. ידאב הלב, כי אתה וחבריך, אתם אשר חישלתם את רוח הגנתנו נפלתם לפני שחרור הנגב, שלא זכיתם לראות בשחרורו עם אלפי המגינים האחרים אשר ציפו לכך. אך עמידתכם וגבורתכם העילאית היא שיצקה כוח לישוב, למדינה הצעירה בעמדה במערכה. כאחת מאבני היסוד למדינתנו נראה כל לוחם אשר נפל במלחמת חירותנו. זכרך, דיקי, לא יסוף מאתנו!

אריה פיק

מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה