טוראי יששכר חיים ז"ל

יששכר חיים
הדלקת נר בן 18 בנפלו
בן בודור ורצון
נולד בתימן-חוגריה
בכ"ב בניסן תרצ"ח, 23/4/1938
התגורר בקיבוץ לביא
שרת בנח''ל, חטיבת הצנחנים
יחידה: 88 נח"מ, גד' 101
התגייס ב-מארס 1955
נפל בקרב
בו' בחשוון תשי"ז, 11/10/1956
מקום נפילה: קלקיליה
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: קיבוץ לביא
הותיר: אח

קורות חיים

בן רצון ובודור. נולד ביום כ"ב בניסן תרצ"ח (23.4.1938) בעיר חוגריה שבתימן. בגיל צעיר נתיתם מאביו ומאמו שנרצחו בתימן ומשנת 1946 ועד הגיעו לארץ בשנת 1950 טיפל בגידולו קרובו היחיד - הוא דודו.

בן 12 היה בהגיעו לארץ עם אחיו הקטן למחנה עין שמר ומשם נלקחו למחנה של "עליית הנוער" שבנתניה כיתומים. היה חבר בתנועת "בני עקיבא" והיה קשור לרעיון של תורה ועבודה כאחד ולהתישבות דתית חלוצית. כבש לו דרך מתוך אטיות, שקידות ומסירות. היה מקפיד בקיום מצוות, שוקד על הלימודים ועל רכישת הרגלי עבודה; לכן ביקש להתמחות בענף חקלאי מוגדר באחד מן המשקים הדתיים וגם להתמסר ללימודי היהדות מתוך לימודים בישיבת "בני עקיבא".

שהותו במוסד "הודיות" ליד קבוצת לביא עד כניסתו לצה"ל במסגרת נח"ל (בגרעין יובל כ"ה של "בני עקיבא") וכניסתו לעבודה במשק - פתחו לפניו אפשרות להשגת מטרותיו. בזמנו הפנוי היה ממלא תפקידים רבים בחברה מתוך אמונה ומרץ רב וחבריו העריצוהו מאד על מסירותו זו.

גויס לצה"ל במארס 1955, אבל קשר אמיץ נשאר לו עם קבוצת לביא, כי כתום שירות - החובה שלו התכוון לחזור לשם כדי לחיות את חייו במשק. מטבעו טוב-לב היה, עוזר לכל נצרך ולכל דורש וסיסמא אחת היתה לו והיא שהיתה לנגד עיניו כל הימים: "יש פתרון לכל: אל יאוש!" אחרי גיוסו השתתף בפעולות צבאיות בערבה וגם בחוסאן.

נפל בקרב בסביבות קלקיליה ביום ו' במרחשון תשי"ז (11.10.1956) והובא למנוחת עולמים בבית הקברות במשק לביא.

בחוברת "עמודים", הבטאון של הקיבוץ הדתי, וגם ב"זרעים", בטאונם של "בני עקיבא" (מתאריך כסלו-טבת תשי"ז) צוין זכרו; רשמים עליו ועל דמותו באו גם ב"דפים" (ידיעות המחלקה לעליית ילדים ונוער היוצא לאור על ידי הסוכנות היהודית בירושלים) בטבת תשי"ז.