קורות חיים
בשורת המוות מוצאת לה דרכים שונות אל משפחות החללים. יש המקבלים אותה בחטף, אל אחרים מסתננת בשורת המוות טיפין טיפין. תחילה שומעים התלחשויות מוזרות ברחוב, אחר שומעים שהבן נפצע, לבסוף חודרת לאט לאט להכרה שהבן איננו.יש גם כאלה הרודפים אחריה וחוטפים אותה בכח.
יעקב (ג'קי) סידי הלך לצבא ביום הראשון, ערב מערכת סיני, עוד קפץ לשעה קלה הביתה ונפרד מההורים. יותר לא שמעו עליו. חלף שבוע, הקרבות נסתיימו, חבריו ליחידה של ג'קי נראו בחופשה אולם מג'קי לא היתה כל ידיעה.
לאחר שמונה ימים לא יכלה משפחת סידי לשאת עוד את השקט. האב, רואה חשבונות בבית חולים אסף הרופא קם ונסע למחנהו של בנו. בשער ראה חיילים. "האם ראה מישהו מכם את ג'קי?" - שאל. איש לא ענה, לפתע לא הכיר איש את בנו. אבל נתנו לו להיכנס פנימה לדבר עם הקצינים. גם הם לא ידעו דבר. האב הרגיש שמשהו לא בסדר, עד אשר הודיע לו אחד הקצינים שבנו נפל. אחד מבני המשפחה הלך למשרד קצין העיר להודיע פרטים. שם הודיעו לו כי מי שלא קיבל הודעה ממשרד הבטחון הרי בנו בריא ושלם. משפחת סידי לא קיבלה כל מכתב. בן משפחה נסע שוב למחנה, כשחזר עם הסיפור בפיו כבר היתה הודעת משרד הבטחון בבית.
ג'קי נולד באיזמיר שבתורכיה בשנת 1937. כשהיה בן 12 עלה עם הוריו ואחותו לארץ, לשיך מונים, הכפר הערבי הנטוש. תוך שנתיים השתלט על השפה העברית, עד כדי כך שאחרי שסיים את ביה"ס העממי זכה בסטיפנדיה להמשכת לימודיו התיכוניים.
אמר האב: ג'קי נולד להיות חייל. הוא היה חייל כשהיה עוד ילד. ליד ביתו היה מחנה גדנ"ע. יעקב קינא בגדנ"עים. ביקש מאביו שיכניסו גם גן לגדנ"ע. בן 13 כבר שרת בגדנ"ע ים. משך שלוש שנים עבר קורסים רבים בימאות, הפליג באוניות חיל הים ליוון, קפריסין ורודוס.
כשלמד בבית הספר התיכון אירע מאורע גדול בשיך מוניס. דוד בן גוריון נאם שם בכינוס נוער המוני וקרא לו ללכת בעקבותיו למפעלים חלוציים. הדברים השפיעו על ג'קי, הוא רצה ללכת לצבא, והבטיח להוריו שימשיך בלימודיו לאחר סיום שרותו הסדיר.
לחיל הים לא רצו לקבלו בגלל גילו הצעיר. הוא הצטרף לגרעין במסגרת הנח"ל שהיה בתל יוסף. עם הגרעין התגייס לצבא בהיותו בן 17.
בכל פעם היה מתפאר כי הוא מחוסן בפני כדורים, חבריו סיפרו כי גם תחת מטר אש היה ממשיך לצעוד זקוף קומה ושלו. גרעינו רצה לשלוח אותו לקורס קצינים, אולם ג'קי סירב. הוא רצה להשתחרר ולחזור לחבריו במשק, שבימים אלה עלו להקים מחדש את כפר עזה.