רב"ט אורי ג'ימי רוזן רוזנצווייג ז"ל

אורי רוזן
לחדר נרות בן 22 בנפלו
בן טובה ומשה
נולד בתל אביב
בא' באב תרצ"ד, 13/7/1934
התגורר בארז
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"א בחשוון תשי"ז, 2/11/1956
במבצע קדש
מקום נפילה: סיני
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: קיבוץ ארז
הותיר: אשה הרה, הורים ואח

קורות חיים

בנם של טובה ומשה. נולד ביום א' באב תרצ"ד (13.7.1934) בתל-אביב - דור רביעי בארץ. גדל במושבה מנחמיה שבעמק הירדן. סבו, דוד רוזנצוייג, היה ממיסדי מנחמיה; ואביו היה מן הצעירים שהמשיכו לחרוש בשדות עמק הירדן. אורי התחנך על ברכי החקלאות ואהב את אדמת הגליל; משחר ילדותו התבלטה בו הערנות ללחימה של הגנה, ובימי מלחמת הקוממיות היה חוגר אקדח, מגיש תחמושת למגינים ואף משמש כקשר בין עמדות הכפר.

אחרי מלחמת השחרור נטשה משפחת רוזנצוייג את מנחמיה ועברה לגור בהרצליה - סבו דוד, הוריו טובה ומשה ובני משפחתם המסועפת. אורי התבלט בעירנותו, הרבה ללמוד וגילה נטייה למדעים ולהשכלה. עם זאת היה איש-חברה נעים, מוכן לשאת באחריות ועורר תקוות לעתידו.

השתייך לגדנ"ע וכן ל"הנוער העובד" בהרצליה רבתי. למד שנתיים בבית-ספר תיכון בתל-אביב.

אורי החליט ללכת אחרי נטיית לבו: הקיבוץ קסם לו - חיי חברה חדשים, חברה צודקת - וכך הצטרף לגרעין "יסעור" ולבסוף התגייס לנח"ל ונעשה חבר בקבוצת ארז שהוקמה כיישוב-ספר בדרום הרחוק. בקיבוץ תפס אורי מקום מרכזי. היתה לו יד בכל העבודות החקלאיות, התמסר בכל לבו לענף הרפת ואף עזר לכל חבר נחשל. יחד עם זה התבלט כחבר ער ויוזם כל מיני פעולות רוחניות וחברתיות, ושום דבר לא היה קשה לו. לימים נשא לאשה את חברתו תרצה, חברת הקיבוץ.

כאשר פרצה מלחמת סיני, ביום כ"א במרחשון תשי"ז (2.11.1956), נפל בקרב, עת חדרה חוליית "מסתננים" לארץ, הג'יפ של אורי עלה על מוקש וכל נוסעיו נהרגו.

אורי אהב את קיבוצו ארז, ושם הובא למנוחת עולמים.

הניח אחריו אשה, בן (נולד לאחר נפילתו ושמו אורי), וכן הורים ואח (יורם רז).