גדעון "גידי" גלובטר ז"ל

קורות חיים

בן שמואל ודורה. נולד ביום ו' במרחשון תרפ"ג (28.10.1922) בעיר סטרי, הסמוכה ללוצק שבפולין. בילדותו עברה המשפחה לגרמניה. בעלות הנאצים לשלטון ברחו משם לצ'כוסלובקיה, התגוררו בקרלסבד ואחר-כך במוסט שבחבל הסודטים. שם הכיר את התנועה הציונית ונתקבל כחבר לתנועת "תכלת-לבן" ו"המכבי". עד כיבוש הסודטים על-ידי היטלר הספיק לסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ונרשם לבית-ספר למסחר. עם הכיבוש עברה המשפחה לגור בפראג, אך כעבור מספר חדשים, בשנת 1939, עלה גדעון לארץ במסגרת "עליית-הנוער". הוא היה אחד מקבוצת "מרץ", שחבריה היו מבחירי החניכים של תנועת "תכלת-לבן", ונשלח לקבוצת כנרת להכשרה. במשך שנתים נתחנך שם, ובשנה השלישית, בספטמבר 1941, התגייס לבאפ"ס שבצבא הבריטי; עם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף אליה ועבר לאיטליה. הוא נפצע בקרבות אך בזמן החלמתו בבית-החולים במצרים תמה מלחמת-העולם. לאחר החלמתו נשלח שוב לאירופה ועם אנשי הבריגדה עסק בהגשת עזרה למעפילים. עם שחרורו מהצבא הבריטי הצטרף לקיבוץ דורות, אליו הצטרפה קבוצת "מרץ", אשר עם חבריה שמר קשרים הדוקים במשך כל שנות היותו בצבא. בקיבוץ עשה עבודות שונות ולבסוף עסק בנהגות; איש האידיאה והמעשה היה, מלא-אונים ותוסס; נעים הליכות, נכון לכל תפקיד קשה ומעולם לא הלך בדרך ההתנגדות הקלה. אהב את השדות הנרחבים ואת הטרקטור, אך כשהיה צורך בנהג היה מוכן לויתור מצדו, כי את טובת הכלל העדיף על נטיותיו הוא, אף כי בסתר-לבו לא השלים עם עבודת-הנהג האפורה ושאף למעשים נועזים.

בראשית מלחמת-הקוממיות, ביום ח' בטבת תש"ח (21.12.1947), בנהגו במכונית עמוסה חביות דלק בשביל דורות, הותקף בכפר יעזור על-ידי מטר יריות. הכדורים פגעו בחביות שנתלקחו באש גדולה.

הוא וחנן טאוסיג ז"ל שנסע אתו נורו ליד המכונית הבוערת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשק דורות.