פַּעַם, בְּסוֹף הַמִּלְחָמָה, הֵבֵאתִי מִן הַנֶּגֶב אֶל הַיֶּקֶב
אֶת הַתַּרְמִיל הָאַחֲרוֹן שֶׁל יִצְחָק מֵרִאשׁוֹן לְצִיּוֹן.
כִּי קַו הַהֲגָנָה עַל הַיֶּקֶב עֵבֶר בַּנֶּגֶב
וְשָׁם נָפַל. הֵבֵאתִי אֶת הַתַּרְמִיל אֶל אָבִיו, יָקְבָן וָתִיק,
כִּי אָמְרוּ לִי לֹא לָבוֹא אֶל בֵּית הַנָּשִׁים, אֵם וְאָחוֹת,
אֶלָּא אֶל בֵּית הַגְּבָרִים שֶׁל הָאָב. בְּסִינַר גּוּמִי
עַד הַסַּנְטֵר וּבְמַגְּפֵי גּוּמִי עַד הַבִּרְכַּיִם
עָמַד בְּשֶׁצֶף הַיַּיִן וּבְקֶצֶף חַיָּיו.
הוּא קָרָא לַחֲבֵרָיו מִבֵּין הֶחָבִיּוֹת,
הוּא קְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל בַּמַּרְתֵּף הָאָפֵל:
הִנֵּה חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה אִתּוֹ בְּמוֹתוֹ,
הִנֵּה הַתַּרְמִיל הָאַחֲרוֹן, הִנֵּה הַמַּגֶּבֶת
הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּתַנּוּ לוֹ לַנֶּגֶב
מַגֶּבֶת פַּסִּים שֶׁנָּתְנוּ לוֹ בְּצֵאתוֹ.
הוֹ, יִצְחָק, אַתָּה נָפַלְתָּ בַּנֶּגֶב
וְאָבִיךָ בּוֹכָה בַּיֶּקֶב.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַשִּׁיר הַטִּפְּשִׁי
שֶׁל אֶבֶן גַּבִּירוֹל "כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד
עֵינֵי פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מַיִם". וְכָאן
הַיַּיִן לֹא כַּלָּה אַךְ הָעֵינַיִם כָּלוּ מִדְּמָעוֹת.
וּבְתִקְרַת הַמַּרְתֵּף דָּלְקוּ נוּרוֹת צְהֻבּוֹת
בְּתוֹךְ כְּלוּבִים, כְּמוֹ נְשָׁמוֹת כְּלוּאוֹת,
וּבְחָבִיּוֹת הַגְּדֻלּוֹת וְהָאֲפֵלוֹת
הִתְחִילָה הַתְּסִיסָה שֶׁשּׁוּב לֹא תִּפָּסֵק לְעוֹלָם.
מתוך הספר "מאדם אתה ואל אדם תשוב" בהוצאת שוקן/ ירושלים ותל-אביב