קורות חיים
קויפמן (גלעדי) משה בן גדליהו ויעל. נולד ב-30 במארס 1927 בחיפה. בן יחיד לאמו. מילדותו התחנך מחוץ לבית. היה חניך המוסד החינוכי בשפיה וראה את עתידו בחיי-הגשמה חלוציים. בחר במסגרות, ומשגמר את חוק לימודיו במוסד היה תחילה מסגר מתלמד באחת הסדנאות אשר במפרץ חיפה, מאורגן ב"הנוער העובד" ושואף להתישבות. בן 16 התגייס לפלמ"ח, נכנס לגרעין-הכשרה והיה בתל-יוסף ובגבעת-ברנר, עד שהחברה שלו התגבשה ויסדה את הקיבוץ "משאבים" להתיישב בחלוצה אשר בנגב. החברה הצעירה שלחה אותו מיד לעבודת-כיבוש בסדום, שם עשה שנתים ימים, כנהוג, ולא הספיק להתמסר למשק שלו אלא זמן קצר, כי בינתים פרצה המלחמה.
אהב מאד את הנקודה שלו וראה בחזונו את עתידה כמשק מתפתח, על אף התנאים הקשים שהזמן גרמם. הוא היה מאחרוני היוצאים לחופש מסדום. בינתיים נחסמה הדרך לירושלים, ולסדום לא יכול היה לחזור. לכן תבע לחזור לחלוצה, משם יחד עם יהודה פרננדס, גוייס למחלקת המשקים. חייל מתחילת המלחמה, מגויס בחטיבת פלמ"ח שפעלה בנגב, נפל על משלטי חוליקאת-כאוכבה ב-18.7.1948, יום לפני ההפוגה השניה. עם שחרור חוליקאת נמצאה גופתו והועברה לקבר-אחים ברוחמה וב-26.6.1950 הועברה לכפר-ורבורג. את שם משפחתו הגלותי, קויפמן, החליף בימי המנדט בשם-מחתרת גלעדי, ובו נזכר.