קורות חיים
בנם של שלומית ודב. נולד ביום כ"ב בתמוז תש"ן (15.7.1990) בקיבוץ עלומים בנגב המערבי. אח ליעקב, טל ולבונה.
שחף גדל והתחנך בקיבוץ עלומים. בן מסור להוריו ואח אוהב לשלושת אחיו. קיבוצניק בכל רמ"ח איבריו; מנעוריו עבד בחקלאות, ענף מרכזי בקיבוצו, ואהב את אדמת הנגב, את השדות, הטבע והים. בחודשי הקיץ פקד לעיתים מזומנות את חוף זיקים, ותמיד הגיע מצויד במטקות.
עם סיום לימודיו התיכוניים למד במכינה הקדם-צבאית "ארזי הלבנון" במעלה אפרים, שם שילב לימודים והרבה טיולים.
באוגוסט 2009 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בסיירת "עורב" של חטיבת הנח"ל. עבר קורס חובשים והצטרף לאימון המתקדם. לאורך שירותו שימש חובש קרבי בצוות, ולקראת השחרור שירת בתפקיד חופ"ל (חובש פלוגתי) בסיירת. בלט כחייל אמיץ, בעל מוטיבציה גבוהה, יוזמה ואחריות, שלא חשש להביע את דעתו בקולו העוצמתי והייחודי. היה אהוב מאוד על החיילים ששירתו איתו. גם ברגעים מאתגרים במהלך השירות שמר על מורל גבוה והצחיק את הסובבים אותו.
לאחר שירותו הצבאי נסע לטייל בדרום אמריקה.
עם חזרתו לארץ למד הנדסת טכנולוגיות מים במכללה האקדמית ספיר שבנגב. במסגרת תפקידו כהנדסאי מים פיקח על עבודות השקיה ויבול גידולי שדה (גד"ש) בקיבוץ עלומים. נהנה מהעבודה הפיזית בחיק הטבע, תוך מימוש הערכים שהיו נר לרגליו – ציונות, התיישבות בנגב ועבודה עברית בחקלאות.
הוא אהב את הארץ בכל ליבו, הכיר בה כל שביל ומסלול, וטייל בכל אחד מהם מגיל צעיר. גילה בקיאות מופלגת בידיעת הארץ: היסטוריה וגיאוגרפיה, דרכים וכבישים, מעיינות וצמחים. זאב חנוך (ז'אבו) ארליך שהיה חוקר ארץ ישראל, היה דוד של שחף ובמפגשים משפחתיים היו מחליפים חוויות ומידע על מסלולי טיולים שונים.
שחף אהב מוזיקה ישראלית, ובפרט את ברי סחרוף, אהוד בנאי ולהקת הרוק "בית הבובות". לצד השירים בעברית האזין גם לשיריה של להקת "U2".
גם בבגרותו שמר על קשר יומיומי חם וקרוב עם הוריו ואחיו, היה מעורב בחייהם והשתתף בארוחות שבת וחג. אחייניו זכו בדוד מושלם, שיצא איתם להרפתקאות וטיולים, הסביר להם על מקומות ואתרים וענה בידענות על שאלותיהם. היה אהוב מאוד גם במשפחה המורחבת.
שחף היה חבר מסור, שתמך, עודד וחיבר בין אנשים. "החבר שכל אחד היה רוצה שיהיה לו", אמרו. בלט כאדם בעל לב רחב, שממהר להיות הראשון לעזור, עוד בטרם הספיקו לבקש עזרה. תמיד התנדב להקפיץ מישהו לרכבת, לקח לחוגים את ילדיו של חברו לעבודה ובעזרת הטנדר שבבעלותו סייע לחברים לשנע חפצים ולעבור דירה, והכול בשמחה ובנפש חפצה.
ספורט היה חלק בלתי נפרד מחייו. בילדותו בילה במשחקי כדור עם אחיו וחבריו, ובנעוריו התמיד להשתתף בחוג כדורסל. בבגרותו המשיך לשחק כדורסל, התאמן בתרגילי כוח, עסק ביוגה ובשחייה, שיחק כדורגל בימי שישי, ובעיקר רץ בשעות הבוקר המוקדמות, לפני צאתו לעבודה בשדות. עסק בספורט על פי תוכנית סדורה, השקיע בציוד מתאים ודרבן את חבריו לרוץ למרחקים ארוכים ולשמור על כושר גופני.
שחף מצא מקום שבו שילב בין אהבת הריצה לבין נטייתו לעזור לזולת: הוא התנדב בקבוצת הריצה של עמותת "אתגרים", סניף באר שבע, ושימש רץ מלווה לאנשים כבדי ראייה. עמותה זו שמה לה למטרה לקדם אנשים עם מוגבלות באמצעות פעילויות ספורט אתגרי בטבע.
מסיום שירותו הסדיר שירת שחף במילואים כלוחם בגדס"ר 6408 (גדוד סיור המורכב מיוצאי חטיבת הנח"ל) במסגרת חטיבת "עציוני". היה חבר צוות מסור במיוחד, זה שמגיע ראשון לכל פעילות ויוצא אחרון. בשירות המילואים האחרון שלו קיבל תעודת הוקרה כ"מצטיין קו".
בסוף שנות העשרים לחייו עבר לגור בקיבוץ כפר עזה הסמוך, אך המשיך לעבוד בחקלאות בקיבוץ עלומים. שחף הצטרף כשחקן לקבוצת הכדורסל "הפועל כפר עזה".
ביום שישי, ערב שמחת תורה תשפ"ד, נסע שחף לקיבוץ עלומים כדי לחגוג את החג עם משפחתו. הוא השתתף בתפילה וב"הקפות" בבית הכנסת ורקד עם אחייניו האהובים. לאחר התפילה הגיע לסעודת החג המשפחתית בבית הוריו, ולאחריה נפגש עם חברים. בתום המפגש חזר לביתו בקיבוץ כפר עזה בשעת לילה מאוחרת.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
במטח הרקטות הראשון באותו בוקר הודיע שחף לחבריו שהוא נכנס למרחב המוגן בביתו. רבע שעה לאחר מכן, בשעה 6:42, נחתו בכפר עזה המחבלים הראשונים בשלושה מצנחים ממונעים והחלו במסע ההרג. זמן קצר לאחר מכן, לפני השעה שבע, נפרצו שני שערים של הקיבוץ. דרך השערים חדר לקיבוץ הגל הראשון של עשרות מחבלים, שנסעו בטנדרים ורכבו על אופנועים. שחף נורה למוות בביתו על ידי אותם מחבלים. לידו מצאו את התנ"ך שלו.
רב-סמל ראשון שחף ברגשטין נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן שלושים ושלוש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל מתקדם.
ספד לו אחיו, יעקב: "שחף שלנו, הדמעות יורדות, ואתה חסר בכל מקום, בכל אירוע, בכל נשימה. אתה לא פה, והחיים שלנו השתנו לעולם. אנחנו מבטיחים לך שלאט לאט נקום ונחייך ואפילו נשמח, אבל החוסר שלך לעולם ימשיך ללוות אותנו".
ספדה לו אחותו, לבונה: "תודה שהיית לי לאח גדול 29 שנים, תודה שעזרת תמיד ועשית הכל בשבילי, תודה שזכיתי לאכול איתך כמעט כל יום ארוחת צהריים בחדר האוכל".מתוך דברים שאחיו טל אמר על טיולם המשותף בנפאל: "זכיתי לחוות עם שחף אינספור חוויות, לטייל בהרי ההימלאיה, זכינו בזמן איכות של אחים. אני מודה על הזכות לחוות את הטיול הזה, להיות אח שלך ולחיות לצידך 31 שנים".
שלומית אמא של שחף הקריאה מעל קברו: "בפאזל המשפחתי חסרים החלקים שלך, המיוחדים רק לך. לפאזל נוספו חלקים חדשים ומאירים, אבל שלך לעולם לא יושלמו".
ספדה לו רעות, בשם בני השכבה בקיבוץ: "שפי שלנו, לא נתפס שאתה לא איתנו יותר. תמיד תהיה חלק מאיתנו, פיסה מהילדות שלנו. אוהבים ומתגעגעים".
ספדו חבריו מ"עורב" נח"ל: "לימדת אותנו להיות טובים לאחרים גם כשקשה, לעזור גם כשאתה עצמך צריך עזרה, להתעלות על הכאב ולהראות עוצמות כדי לחזק גם את הסביבה. היית חבר יקר ואיש מיוחד שלא כל יום רואים. נזכור אותך תמיד".
שחף מונצח בדרכים רבות:
הוא מונצח באתר עמותת ידידי סיירת עורב נח"ל. כמו כן, הוא מופיע בפרויקט הנצחה של עמותת סיירת נח"ל בפייסבוק, הכולל סיפורים אישיים של חללי הסיירת. בפוסט לזכרו הם קוראים ללמוד משחף על הערכים שהנחו אותו בחייו: אהבת הארץ, עזרה לזולת ו"להכניס הרבה חיים לשנים".
"לא משנה כמה שנים יש בחיים, חשוב כמה חיים יש בשנים", כתב שחף בספר המחזור של המכינה הקדם-צבאית שבה למד. את המשפט הזה, שמתמצת היטב את השקפת עולמו ואת הדרך שבה חי, הדפיסו בני משפחתו על גבי מדבקות. "אנו לוקחים את המשפט הזה כצוואה משחף", אמרו, "ומקווים שלמרות החלל העצום והקושי, נצליח להכניס כמה שיותר חיים".
שחף היה חובש צבאי, ומונצח בחיל הרפואה.
המשפחה וכל אוהביו של שחף החליטו להקים בשדות קיבוץ עלומים מצפה לזכרו.
בפרויקט ההנצחה "מקום בשולחן" מופיע מתכון ללזניה, המנה האהובה על שחף. הוא הונצח גם באמצעות מהדורה מיוחדת של "שוקולד פרה", המיועדת למשפחה.
אחיו של שחף, יעקב וטל, החליטו לרוץ לזכרו במרתון ניו יורק כחלק מנבחרת הריצה של עמותת "שלוה", המסייעת לאנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם.
האח יעקב ומוריה אשתו קראו לבנם החמישי איתי אֲחִיָּה, לזכרו של שחף: "אחי איתִי, שחף איתִי, איתנו. בכל דרך שנלך הוא ילווה אותנו, עם האור הגדול, החיוך והערכים", אמר האח. האחות לבונה וגלעד בעלה קראו לבתם השנייה אפיק שי, לזכרו של שחף: "אפיק מים זהו נחל שנוצר ע"י שני דברים שמאוד אפיינו את שחף שלנו - אדמה ומים. ש"י, ראשי תיבות של שחף ו-י' של ה', ששניהם תמיד ילוו אותה", אמרו ההורים.