נעמי דגני ז"ל

קורות חיים

נעמי דגני, נרצחה בביתה בכפר עזה במתקפת המחבלים בשמחת תורה 7/10/2023.

היא היתה בת 80 במותה, רעייתו של ישראל ז"ל, אחות לחנה, אהרון ותמי, אמא לענת, יוני, דרור ולילך, סבתא ל-9 נכדים ונכדות.

נעמי נולדה וגדלה בקיבוץ כפר בלום בעמק החולה בגליל העליון. היא היתה ביתם הבכורה של משה וחיה ניר, שהיו ממקימי קיבוץ כפר בלום ומראשוני המתיישבים בעמק החולה.

בגיל 18 הגיעה במסגרת שנת השרות לכפר עזה שהיה בקיבוץ כפר עזה שהיה קיבוץ ספר צעיר בן 5 שנים, עם 40 חברים וחברות. במסגרת שרותה הצבאי, עקב מחסור לאומי באחיות, הוכשרה כאחות בבית ספר לאחיות בתל השומר ומיד לאחר מכן שבה לקיבוץ כפר עזה כדי לסייע בהקמת המרפאה ולשמש שם כאחות.

ב1966- היא נישאה לישראל אלתרמן מגרעין המייסדים של הקיבוץ, ובהמשך נולדו להם 4 ילדים - ענת, יוני, דרור ולילך.

בשנת 1975 יצאה המשפחה לשליחות בת 3 שנים בהאיטי שבאיים הקריבים, בשליחות המשפחה נדרשה להחליף את שם המשפחה לשם 'יותר ישראלי' וכך שונה שם המשפחה לדגני.

כל חייה עבדה נעמי כאחות - שנים רבות במרפאה בקיבוץ כפר עזה ובהמשך - למעלה מעשרים שנה ועד פרישתה לגמלאות, התמסרה לעבודתה כאחות במחלקת הפגים בבית החולים סורוקה. עם יציאתה של נעמי לפנסיה היא המשיכה לעבוד כאחות - הפעם בהתנדבות במרפאת הקיבוץ.

המשפחה ובעיקר תשעת נכדיה היו עולם ומלואו עבור סבתא נעמי הגאה. בשבילה הם כולם היו המקסימים והמושלמים ביותר בעולם כולו.

נעמי הקפידה על אורח חיים פעיל ובריא ועסקה במגוון פעילויות ספורט, ולא ויתרה גם כשעם הגיל זה נעשה יותר ויותר מאתגר. לצד זה היא הרחיבה את תחומי העניין שלה בשנים האחרונות גם לתחום האומנות, היא התנדבה לסייע בסדנא האומנות שבקיבוץ, והשתתפה בקביעות בחוג יצירת מנדלות, שהפך לתחביב מרכזי.

ישראל בעלה של נעמי נפטר פחות משנה לפני הירצחה. היה זה לאחר חמש וחצי שנים בהן טיפלה וסעדה אותו במסירות.

בשבת של שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, בשעה 6:30 פתח ארגון הטרור חמאס בירי טילים ורקטות מרצועת עזה לישראל כשבמקביל פשטו אלפי מחבלים למדינת ישראל והחלו במסע הרג והרס בכפר עזה ובשאר יישובי עוטף עזה, כשבשטח אין מספיק כוחות צבא כדי להגן על הישובים. התושבים נפלו קורבן למסע הרג רצחני ואכזרי, ולחטיפה של אזרחים, כולל אימהות, קשישים וילדים. נעמי ששהתה בזמן המתקפה לבד בביתה, נרצחה במהלך אירועים אלה של טרור והפקרה שלא היה כדוגמתם בהיסטוריה של מדינת ישראל.

הירצחה של נעמי הותיר במשפחתה חלל עצום והנחמה היחידה היא שבבוקר אותה שבת ארורה, בשעותיה האחרונות, כשבחוץ כבר נשמעו קולות ירי וצעקות בערבית, היא הספיקה לשוחח בטלפון עם חלק מילדיה ונכדיה, וכהרגלה צחקה והתבדחה איתם.

נעמי הייתה אישה אוהבת, עם שמחת חיים, חייכנית אופטימית, טובת לב, רגישה ורגשנית, שחיה את חייה בפשטות, בנתינה, בחמלה גדולה ואמפתיה כלפי אחרים.

יהי זכרה ברוך.