קורות חיים
ניראל, בנם של אסנת ואמיר זיני, נולד בל' בתשרי תשנ"ג (27.10.1992) במושב תלמים. ילד שלישי במשפחה, אח למתן, אורי ונועם.
גדל והתחנך ביישוב תלמים, הסמוך לשדרות. נער יפה תואר, טוב לב ואהוב על הבריות. בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך בשלושת אחיו.
בסיום לימודיו התגייס לצבא והחל בהכשרה ב"חוות השומר", בסיס טירונות בגליל התחתון שחרט על דגלו את המשפט "בזכות האמונה באדם". בסיום ההכשרה החליט להמשיך למסלול קרבי. שירת כלוחם בחטיבת "גבעתי" בגדוד "צבר", יצא לקורס מפקדי כיתה ולקורס קצינים ובסיומו שימש מפקד מחלקה (מ"מ) מסלול ומ"מ חוד. קצין מוערך על ידי פקודיו ומפקדיו. סיפרו חבריו ליחידה: "ניראל היה מנהיג מלידה, כזה שאי אפשר להתעלם מנוכחותו וכל מי שבא אתו במגע, החל מאנשי חדר האוכל ועד מפקדי הבסיס לא יכול היה להישאר אדיש לעוצמות שלו. מהרגע הראשון שניראל נכנס לצוות שלו הוא חיפש למי אפשר לעזור, מי החלש שצריך את היד שלו. לא משנה מתי, הוא היה הראשון להתנדב, הראשון בכל מסע, הראשון בכל משימה, וכל זה כשהוא בעצמו נלחם להתמיד ולהצליח. כשמדברים על תעצומות נפש וכוח רצון מדברים על ניראל". סיפרו חייליו: "לא נשכח את היום שנכנסת למחלקה שלנו בתור מ"מ חוד. הגעת בקול תרועה ורעש שייחודי רק לך. עיצבת אותנו כלוחמים והכנסת בנו רוח קרב שגרמה לנו ללכת אחרייך ללא מורא ופחד בחברון בתקופה מורכבת וקשה שלנו בשירות, אבל איתך הכול היה נראה קל ובטוח".
ב-10 באוקטובר 2015 נפצע באורח אנוש במהלך פעילות מבצעית בחברון. לאחר שהשתקם מהפציעה חזר למחלקה וכעבור זמן הגיע לגדוד "ברדלס" ושימש סגן מפקד פלוגת חוד. בהמשך, יצא לקורס מפקדי פלוגה שאחריו היה מפקד הפלחו"ד, ואחר כך מפקד פלוגת הניוד של חטיבת "פארן". סיפרה קטיה, פקודה שלו: "המ״פ הכי טוב שהיה שלי בשירות הצבאי שלי. היית לגמרי דוגמה אישית עבורי. תמיד האמנת בי, נתת לי כוחות במהלך השירות".
בשל בעיות רפואיות שנבעו מפציעתו הקשה עבר לתפקיד עורפי כמפקד מכלול לוגיסטי וסגן מפקד בסיס נחל שורק. השתחרר בדרגת רב-סרן.
כך כתב בעת פרידתו מהשירות, כשסיכם את התחנות שעבר: "איך מסכמים קרוב לעשור? אז קודם אתחיל בלהגיד מספר תודות לתחנות משמעותיות במהלך השירות .אתחיל במשפט שאפיין את המקום בו הכול התחיל, 'בזכות האמונה באדם', המקום הוא חוות השומר. ולהוכחה המשפט הזה קיבל משמעות אדירה אצלי... בהזדמנות זו אגיד תודה רבה לכל מי שלקח חלק בשירות הכי משמעותי שיכולתי לבקש. צה״ל היקר כאן זיני, קבל 'תאילנד' שירות שלי!"
את ניב רביב פגש במהלך שירותו הצבאי, זמן קצר לאחר הפציעה. ניב שירתה כמדריכת חי"ר והדריכה את חייליו של ניראל. עד מהרה הם היו לבני זוג, והאהבה ביניהם פרחה. סיפרה ליאור חברתם: "ניב וניראל הם אנשים מיוחדים... מגיעים מעולמות שונים, תרבות שונה ודעות שונות, ועם זאת הם התאימו כמו כפפה ליד אחד של השנייה".
עם שחרורם מצה"ל עברו לגור בקיבוץ כפר עזה ותכננו עתיד משותף. בני משפחתם סיפרו: "הם רצו לגור בקיבוץ ולחיות חיים פשוטים. הם סיפרו שזה גן עדן. אהבו את הקיבוץ, את הקהילה, את האנשים. הם היו מאושרים שם".
ניראל עבד בנגרייה של המשפחה ועמד להתחיל לימודי משפטים. חלומו היה לסייע לחיילים שנפצעו בגופם ובנפשם במסגרת השירות הצבאי.
אדם רחב לב, עם נתינה אינסופית, שהיטה אוזן קשבת לכל אדם. סיפר חברו דניאל: "מלח הארץ... פשוט בן אדם שהוא כולו לב אחד גדול. תמיד מחפש איפה לתת, איפה לעזור, תמיד דואג שלכולם יהיה טוב ושלא יחסר לאף אחד דבר".
בלט כחבר טוב ונאמן. סיפר חברו צח: "ראו לך בעיניים שאתה חבר אמת. אחד כזה שיעשה הכול בשביל החברים שלו! גם בתקופות קשות וגם בתקופות טובות היית תמיד לצידי". סיפר עדן: "אתה זה שתמיד היית מאחד, עמוד התווך שלנו, שתמיד יוזם מפגשים ולא היית מוכן שיתרופף הקשר של אף אחד מאיתנו". כתב שלו: "תמיד היית כאן בשבילי, בכל רגע, בכל דקה ובכל שעה, לא משנה מתי, שיחת טלפון אחת והיית עוזר לי לפתור את כל הבעיות שלי... פשוט זכיתי באח גדול".
בשעות הפנאי אהב לרכוב על סוסים, לגלוש בים, לנסוע על אופנועי שטח והיה מומחה בלעשות על האש.
משפחתו של ניראל נהגה לערוך מדי שנה מסיבת הודיה לציון החלמתו מהפציעה, ובארוחת ההודיה שהייתה אמורה להיערך ב-10 באוקטובר 2023 ניראל תכנן להציע לניב נישואין.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
לקיבוץ כפר עזה חדרו עשרות מחבלים מכמה פרצות בגדר. בקיבוץ נרצחו באותו יום עשרות חברים, ואחרים נחטפו לרצועת עזה.
באותו בוקר שהו ניראל וניב בביתם בקיבוץ כפר עזה. כאשר החל מטח הרקטות, נכנסו לממ"ד. ניראל התכתב עם בני משפחתו וסיפר שמחבלים יורים בקיבוץ. בשעה 10:01 כתב "הם יורים עלי. תתפללו". בידו האחת החזיק סכין ובידו השנייה את דלת הממ"ד. המחבלים נכנסו לבית וירו למוות בניראל וניב. הם הוגדרו נעדרים ורק כעבור כמה ימים קיבלו משפחותיהם את הבשורה הקשה.
ניראל זיני נרצח על ידי מחבלים בביתו בכפר עזה בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והוא בן 31. ביום הולדתו, ל' בתשרי, הוא הובא למנוחות בבית העלמין בנתניה. נטמן לצד בת זוגו ניב רביב. הותיר אחריו הורים, ושלושה אחים.
אימו אסנת כתבה: "ניראל, בן אהוב ונדיר שלנו, קיבלנו אותך מתנה פעמיים, פעם כשנולדת ופעם שנייה כשנפצעת אנושות בחברון... הספקת בחייך מה שאדם לא מספיק בתשעים שנים. נגעת בכל כך הרבה אנשים. השארת חותם עצום מלא בטוב ונתינה. אור גדול כבה בלכתכם".
כתב אחיו נועם: "הלב מרוסק לרסיסים. לא יודע איך ממשיכים מכאן, איך אוספים את השברים, איך ממשיכים כאילו הכול כרגיל. שום דבר לא יחזור לקדמותו. תשמרו עלינו מלמעלה".
כתב מלאכי: "לקחו לי חלק מהלב, משהו בו כבר לא יהיה שלם לעולם... מסלול החיים שלך תמיד עורר בי השראה. אתה אחד למיליון!"
חבריו מ"חוות השומר" ספדו לו: "ניראל, אתה איש שעליו כותבים בספרים... תודה שנגעת בכל כך הרבה אנשים, תודה ששינית את חיינו ולימדת אותנו מה היא גבורה ומה הוא כוח רצון. נזכור אותך לנצח".
בני משפחתו של ניראל הקימו עמודי אינסטגרם ופייסבוק שאליהם מעלים תמונות מתחנות חייו השונות וזיכרונות של בני משפחה וחברים.
חבריהם של בני הזוג הקימו לזכרם מיזם תרומות של שמלות כלה וחליפות חתן, והופקו פריטי הנצחה שונים כגון שרשרות, צמידים, כרטיס לחיילים עם קריאת שמע ותפילת הדרך.
בני המשפחות של הזוג פועלים להכנסת ספר תורה לבית כנסת לעילוי נשמתם, ויזמו את הקמת "מרכז ניב ניראל" לטיפול במקרי פוסט-טראומה.