סמל מריוס אהרן ז"ל

קורות חיים

בן אדית וזיסו. נולד ביום י"ד באלול תשי"ז (10.9.1957) בעיר באקו ברומניה. מריוס היה בן יחיד להוריו ועלה עימם ארצה ביום 14.3.1975, בהיותו בן שמונה-עשרה. המשפחה השתקעה ברמלה. הוא למד ברומניה 11 שנים ואת כיתה י"ב עשה בתיכון בגבעתיים. הוא נקלט היטב מבחינה חברתית ותרבותית ולמד עברית. מריוס היה חבר בקבוצת נוער, שהפכה לימים לגרעין נח"ל ועברה לקיבוץ כפר עזה, שם מצא את ביתו. אחרי תקופת הסתגלות הצטרף לצוות הרפתנים במשק והצטיין בעבודתו בענף. בקיבוץ המשיך בתחביבו העיקרי - משחק הטניס. כן הרבה לקרוא, ברומנית ובעברית.

ערב גיוסו בחודש ינואר 1978 התלבט מריוס אם להתנדב ליחידה קרבית או לשרת בבסיס עורפי כדי להיות, כבן יחיד, קרוב להוריו החולים. הוא הוצב בחיל-הרגלים ושירת בנח"ל ואחרי-כן עבר לבסיס עורפי. מריוס עבר קורס קשרים והיה קשר פלוגתי יעיל ומסור. מפקדיו ראו בו חייל טוב וממושמע והעלוהו בחודש ינואר 1980 לדרגת סמל.

ביום כ"ד בתמוז תש"ן (17.7.1990), בהיותו בשירות מילואים בבסיס צאלים, השתתף מריוס בתרגיל חטיבתי של כיבוש יעד מבוצר. בתאונת אימונים קשה שאירעה באותו יום נורה בשוגג פגז, שגרם למותם של כמה חיילים, וביניהם מריוס, שנפל בעת שירותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. בן שלושים-ושלוש היה במותו. השאיר אחריו אישה - שולי, שאותה נשא שבעה חודשים בלבד לפני מותו, והורים.

במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו: "הכרתי את מריוס כבחור רציני ואחראי... למרות שהיה בן יחיד, ולמרות שלפי מקצועו הצבאי מריוס היה אמור להיות במקום אחר לגמרי, לא בחור כמוהו יוותר ולא יהיה עם החברים בפלוגה - הפלוגה היתה בעיניו מעל הכול. וכך גם מצא את מותו כאשר מכשיר הקשר הפלוגתי על גבו".