טוראי כרמי ויסמן (עמיר) ז"ל

קורות חיים

בן מיכאל וטלה. נולד ביום 29.5.1927 בבוקרשט, בירת רומניה. בביתו חונך חינוך ציוני ותרבותי מעולה, והשפה העברית היתה שגורה בפיו מילדותו. אביו, אדם אמיד וציוני ותיק, היה חבר הפרלמנט הרומני ומכובד מאד בחוגי האינטליגנציה היהודית והרומנית כאחת. כרמי עלה עם הוריו לארץ בשנת 1940 וגמר את חוק לימודיו בגימנסיה "הרצליה" בהצטיינות. הצטיין במיוחד במתימתיקה גבוהה שעניינה אותו עוד בתחומי לימודי התיכון. גמר את לימודיו בהצטיינות. מורו כתב עליו: "התעניינותו בכל שטחי התרבות היתה בלתי מוגבלת. מרכס, פרויד, שקספיר, התנ"ך, התלמוד, העסיקו אותו במשך שנים רבות, הספיק להשתלט במשך זמן קצר להפליא על מספר שפות והייתי עד לנצחונותיו הדיאלקטיים המזהירים עם צרפתים ואמריקאים בשפתם הם..."

כרמי שקד גם על כושרו הפיזי והיה לספורטאי מצוין. אולם עיקר כשרונו היה בתחום המוסיקה. למד קומפוזיציה ונגינה בקונסרבטוריון ואצל המלחין בוסקוביץ, אשר ראה בו יוצר מוסיקה ישראלית מקורית העתיד להפליא ביכלתו. הבנתו במוסיקה היתה עמוקה ומיוחדת במינה. הוא אמר על צליליו של באך שהם "מתימטיקה בצלילים" ועל בטהובן אמר כי הוא "סמל לענין הצודק".

לאחר שסיים את הגימנסיה התגייס לפלמ"ח, בו שירת במשך שנתים באפיקים. ביולי 1946 נעצר עם מספר פלמחאים והוגלה לרפיח למשך 3 חדשים. אחרי סיימו את השירות נרשם על ידי אביו לאוניברסיטה בשוייץ, אולם הוא לא הסכים לעזוב את הארץ בתקופת המרי.

בתחילת המאורעות היה בשירות פעיל, בין מלווי השיירות לירושלים. השתלם בהגשת "עזרה ראשונה" וכחובש פלוגתי נשלח לנגב עם גדוד הפשיטה של הפלמ"ח. האויב המצרי חלש על מספר משלטים לאורך הדרך האחד מהם היה חוליקאת, הפעולה נגד משלטי המצרים בין כאוכבה וחוליקאת נמשכה עד אור היום היות והגדוד בכוחו הדל לא יכול היה לעמוד מול כח עדיף פי כמה. התפתח קרב עז ועקשני על מנת לאפשר נסיגה מסודרת של לוחמיו.

בקרב הקשה נפל כרמי ביום 18.7.1948, לאחר סירובו להישאר עם אנשי המטה, כפי שדרשה שיגרת תפקידו. נקבר ברוחמה. ב-26.6.1950 הועבר לכפר ורבורג.