קורות חיים
גיורא, בן רחל ואריאל, נולד ביום ד' בכסלו תשי"ג (22.11.1952) בקיבוץ מפלסים. הוא למד בבית-הספר היסודי "שער הנגב" בקיבוץ גבים, המשיך בלימודיו בגימנסיה העברית ברחביה שבירושלים ואחרי-כן סיים את לימודיו בפנימייה הטכנית של חיל החימוש.
גיורא היה תלמיד חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ומקובל על חבריו. הוא היה חובב ספורט ונלהב בעיקר למשחק הכדורגל. בקיבוץ מפלסים נמנה עם חברי תנועת הנוער העובד והלומד. הוא אהב מאוד את הארץ ואת נופיה והרבה לטייל בה. כמו כן אהב לקרוא בספרי שירה, ולהאזין למוסיקת פופ. חיבה מיוחדת רחש לבעלי-חיים ובמיוחד לכלבים.
גיורא היה פעלתן ונמרץ ומילא את כל המוטל עליו באמונה ובדבקות. מעודו לא השתמט, אלא נרתם לכל מלאכה וקיבל עליו גם תפקידים שלא נתבקש למלאם. כל משימה ואתגר שהציב לעצמו, ביקש לעשות בשלמות ובהקפדה על כל פרט ופרט.
הוא ניחן בכוח-רצון עז ובשאפתנות. תמיד היה עליז, אופטימי וחייכן, נעים הליכות ומאיר פנים לכל אדם. מטבעו היה עדין נפש ורגשן, אך הוא הדחיק את רגשותיו כאילו חשש להציגם לעיני זר. ישר היה ובעל מצפון, דובר אמת וחבר נאמן.
גיורא גויס לצה"ל בראשית אוקטובר 1970 והוצב לחיל החימוש. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס לחשמלאות רכב.
בשתי שנות שירותו הראשונות עשה מאמצים רבים שיעבירו אותו ליחידה קרבית או שישלחוהו להשתלם בקורס קצינים, אך ללא הצלחה. מפקדיו סירבו להיענות לבקשתו משום שהיה חיוני בתפקידו. שנה לפני שפרצה המלחמה הוצב לסיירת השריון, יחידה שעליה הייתה גאוותו.
יום לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף אל שורות המשרתים בצבא הקבע. מפקדו מעיד עליו בחוות דעתו, שהיה "מסור, אחראי וממושמע, חייל נמרץ, מוכשר לכל עבודה, בעל ידע מקצועי מעולה, חייל טוב לכל הדעות". בתקופת שירותו הצבאי, הקפיד לכתוב מכתבים הביתה כדי להרחיק דאגה מלב הוריו. הוא גם לא התלונן ולא הרבה לספר על האימונים המפרכים.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), בקרב שהתחולל באזור בוקעתא, נפגע גיורא מאש האויב ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "גיורא מילא את תפקידו בצורה הראויה לציון מיוחד, תוך הקרבה וחירוף נפש בקרב". הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת בקיבוץ מפלסים.